Page 20 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 20
הזמן של אנני |20
אחראי וסירבתי בתוקף .כמעט איבדתי את השותף הבכיר בהרפתקה שלנו,
אבל חצי חפיסה של שוקולד עם פצפוצים פתרה את הבעיה וכאב הבטן בערב
כבר תהיה הבעיה של אימא שלה...
הנחנו את ״התוצרת״ בקופסא ,והבהוב הסכמה כחול ריצד.
עכשיו לעבודה.
בשרטוט היו שני סוגים של סלילים דקים ועבים .ליצירתם השתמשתי
בעפרון או בטוש עבה שהיוו פתרון באישורה של ״היא״ .אנני ,להפתעתי,
למדה מהר מאוד את הטכניקה של גלגול חוט הנחושת מסביב לטוש ,וספרה
את הסיבובים בצורה מדויקת .כעבור שעה קלה היו כבר ברשותנו כ50
סלילים מוכנים לפי התרשים .העבודה הייתה עוד רבה אך לי יש את הבוקר
של יום המחרת להמשך ולילדה יש יום בריכה בקייטנה.
מיה ,ביתי ,הגיעה מוקדם מהצפוי ונכנסה הביתה ללא התראה .היא
ירדה למרתף לחדר העבודה לראות איך אנחנו מסתדרים ,״א מ א״ רצה הקטנה
וחיבקה אותה ואני תוך כדי סיבוב אל ביתי כיסיתי בנון שלנטיות את הקופסא
בסמרטוט שהיה לידה.
״מה אתם עושים״ שאלה מיה המופתעת בראותה את ערימת הסלילים,
״אנחנו בונים מטריצה חשמלית״ אמרה לה אנני בידענות תהומית ,״של מה ?״
התפלאה מיה ״סבא ואני בונים ביחד מה ש״היא״ אומרת לנו ,אבל אנחנו לא
יודעים מה אנחנו עושים״ ״ולמה אתם עושים את זה ?״ התפלאה האימא ״כי
זה כיף ונורא מעניין״ ענתה הילדה.
מיה הרימה ידיים .הסיפורים והמשחקים של אביה מילדותה היו
נחמדים ,אבל לא אחרי יום עבודה מפרך -״העיקר שאת וסבא נהנים .אבא,
אנני אכלה משהו ?״
הסמקתי ,לא הזכרתי את המזון המהיר ולא את השוקולד האסור.
לשמחתי גם אנני לא הפלילה אותי...