Page 168 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪168‬‬

‫פה ושם ראינו רצונאים בסרבלים השחורים‪ ,‬כמובן אף אחד לא התייחס‬
‫אלינו כי לא היינו קיימים‪ ,‬ראיתי גם את המבנה המרשים של הלשכה שעל גגו‬
‫החרוטי היה מונף הדגל הענק עם הפסים הכחולים‪ ,‬מה להגיד לך זה היה ממש‬

‫מרתק (ממש קנאתי בו‪.)...‬‬

‫אלרנון הוביל אותי מאחורי הלשכה‪ ,‬למבנה רחב ושטוח‪ ,‬בצבע תכלכל‪,‬‬
‫המבנה היה בנוי מלבנים מאבן כחלחלה כזו שלא ראיתי מעולם‪ ,‬והיו בו אין‬

‫ספור חלונות עם מסגרת לבנה‪.‬‬

‫אלרנון ציין לפני שזהו מרכז הבקרה המרכזי של נותנה‪ ,‬המבנה‪ ,‬הסביר‬
‫לי הוא רק עטיפה‪ ,‬ורוב הפעילות נמצאת עמוק בתוך הקרקע‪.‬‬

‫עברנו את דלת הכניסה המסיבית‪ ,‬בלי לפתוח אותה‪ ,‬זה היה לי די מוזר‬
‫אבל זה החזיר אותי לידיעה שאנחנו במציאות מדומה‪ ,‬ואי אפשר לפתוח דלת‬

‫סגורה‪ ,‬כי אין מי שיפתח אותה‪...‬‬

‫ירדנו באין ספור מדרגות‪ ,‬אלרנון הסביר לי שאין לנו אפשרות‬
‫להשתמש במעלית‪ ,‬מאותה הסיבה שאי אפשר לפתוח את הדלת‪ .‬לאורך כל‬
‫הקירות במורד המדרגות המוארות‪ ,‬ראיתי תמונות יפיפיות המתארות את‬
‫החיים בנותנה‪ ,‬פה ושם היה מונח עציץ מעוצב עם פרחים בתוכו‪ ,‬ממש היה‬
‫איכפת לרצונאים איך נראית הסביבה שלהם‪ ,‬אפילו שכנראה הם אולי מעולם‬

‫לא השתמשו במדרגות האלה‪.‬‬

‫הגענו לחלק התחתון‪ ,‬לאחר אולי מאות מדרגות‪ ,‬אלרנון דימה הליכה‬
‫עליהם ואני רחפתי אחריו‪.‬‬

‫עברנו דרך דלת הכניסה הפתוחה‪ ,‬ונכנסנו לאולם ענקי עם תקרה גבוהה‬
‫מאוד‪ .‬הוא היה מואר היטב ומאוורר‪ ,‬מסביב ראיתי שהקירות היו בעצם מסך‬
‫אחד ענקי עליו היו מוקרנים נתונים בשפת הסימנים המשונה של הרצונאים‪,‬‬

‫ראיתי גם גרפים מסוגים שונים‪ ,‬לא היה לי נהיר המידע שראיתי‪.‬‬