Page 179 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪179‬‬

‫על הילדים והיא אמרה להם שהם בסך הכול ילדים קטנים והיא כבר גדולה‬
‫ובוגרת‪ ,‬ועל כל דבר שהם עשו היא הגיבה שזה שטויות ולא לרמה שלה‪.‬‬

‫כעסתי וחשבתי שזה אולי הזמן להבהיר לילדה את המצב‪ ,‬ולהעמידה‬
‫על מקומה‪ .‬נכון אני ידעתי‪ ,‬שהיא מתקדמת מרוב ילדי הגן‪ ,‬אבל אין כאן מקום‬
‫לשחצנות יהירות והצגת היכולת שלה לפני ילדים רגילים ונורמטיביים‪ .‬זה‬
‫מוקדם מדי בשבילה וזה יכול לפגוע בהמשך‪ .‬נגשתי לאנני ליטפתי את ראשה‬
‫ואמרתי לה שעכשיו ללא סצנות מיותרות נלך הצידה ונשוחח‪ ,‬היא הבינה מיד‬
‫במה מדובר ובאה איתי ללא ויכוח‪ ,‬נעמדנו בפינת הגן ואני כרעתי על ברכי‬

‫כדי להיות בראש אחד איתה‪.‬‬

‫אמרתי לה בשקט כך שרק היא תשמע ״תקשיבי לי אנני‪ ,‬זה לא מקובל‬
‫עלי שהגעת למצב הזה‪ ,‬את פוגעת בחברייך ואם תמשיכי כך הם לא ישחקו‬
‫איתך וישתפו איתך פעולה‪ .‬זה מאוד לא בוגר מצידך‪ ,‬להזכירך הקופסא עדיין‬
‫בשליטתי ובאחריותי המלאה‪ ,‬ואם את תמשיכי בהתנהגות הזו בגן‪ ,‬אני אפסיק‬
‫באחת את ההרפתקה שלנו‪ .‬שום תירוצים עכשיו בבקשה‪ .‬עכשיו תיגשי לגננת‬
‫ותגידי לה שאת רוצה להתנצל לפני כל הילדים על מה שאמרת להם‪ ,‬וגם לפני‬
‫הגננת לה לא הקשבת ולא עשית כבקשתה‪ .‬ללא סליחה אמיתית שלך בפני‬

‫כולם לא נמשיך‪ ,‬אני מאוד רציני‪ ,‬הבנת ?״‬

‫אנני פרצה בבכי ואני חיבקתי אותה ולחשתי לה ״את עדיין ילדה קטנה‬
‫חמודה שלי‪ ,‬תזכרי את זה‪ ,‬זה מאוד יקל עלייך להמשך‪ ,‬כי אם נחליט עכשיו‬
‫שאת בוגרת כמוני וכמו אלרנון אז הכול יתנהל אחרת ולא בהכרח לכיוונים‬
‫הנכונים‪ ,‬כך אני חושב‪ .‬מצפים ממך להיות בתחילת הדרך ולא אחרי הדרך‪,‬‬

‫עוד הרבה אנחנו צריכים לעבור ואת ללמוד״‬

‫הנכדה שלי התעשתה‪ ,‬ניגבה את הדמעות ונגשה לגננת ואמרה לה‬
‫״סליחה מריה‪ ,‬בואי איתי‪ ,‬בבקשה‪ ,‬ותגידי לחברים שלי שאני רוצה להתנצל‬
‫לפניהם״ מריה חייכה אלי בתודה‪ ,‬ולקחה את אנני בידה ואמרה לילדים את מה‬
‫שאנני ביקשה‪ ,‬הילדה נעמדה על כיסא וביקשה סליחה אמיתית מהלב‪ ,‬כשירדה‬