Page 180 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪180‬‬

‫מהכסא כילדת גן בחזרה‪ ,‬נגשו כמה ילדות אליה וחיבקו אותה‪ .‬בנינו רק מנהיג‬
‫אמיתי יודע כיצד בסמכותיות להיות רך ולהודות בטעויות שלו בזמן הנכון‪ ,‬וגם‬
‫כיצד לעשות את זה בצורה משכנעת‪ ,‬ואנני מצטיירת ככזאת שילכו אחריה‬

‫באש ובמים‪.‬‬

‫לקחתי את ״הלרי קלינטון״ הקטנה שלי הביתה‪ ,‬אכלנו והלכנו להירגע‬
‫על סיפון הקופסא‪.‬‬

‫הקופסא כאילו חיכתה לנו‪ ,‬היא הבהבה בירוק וצהוב בקצב‪ ,‬אנני נגשה‬
‫אליה ועשתה מעשה מפתיע‪ ,‬היא הרימה אותה וחיבקה אותה כבובה‪ ,‬ואמרה‬
‫לה שהיא ממש התגעגעה אליה‪ .‬הילדה הטמיעה את מה שקרה בגן והבינה‬
‫שההמשך לא בהכרח היה ברור מאליו‪ ,‬אבל היא לא ידעה שבעצם לא משנה‬
‫מה היה קורה‪ ,‬אני הייתי ממשיך יחד איתה‪ ,‬והכול זה רק עניין של‪ ,‬איך אשתי‬

‫אומרת‪ ,‬חינוך‪...‬‬

‫המוסיקה הייתה רכה‪ ,‬כעין צלילי אבוב ובסון משולבים עם קונטרבאס‬
‫פועם על מיתריו בצליליו הנמוכים‪ ,‬פה ושם נוספה המיה של שירה נוגה‪,‬‬
‫האורות היו סגולים מתפתלים ומשולבים בתכלת השמיים‪ ,‬היינו ממש רגועים‪.‬‬

‫הנוף השתנה ואנחנו מצאנו את עצמנו על אי ירוק וקטן‪ ,‬עם עצי פרי‬
‫נטועים בשורות שורות בכל המרחב שלו‪ .‬אנחנו ניצבנו על גבעה קטנה‬
‫שהשקיפה על מרחבי הים הרוגע שמסביב‪ .‬מימיננו ראינו מעגן קטן בו עגנה‬

‫ספינת עץ אדומה‪ ,‬לא ראינו מפרש‪ ,‬ולא הייתה פעילות כל שהיא עליה‪.‬‬

‫בצד השני של האי‪ ,‬שהיה די מעגלי ובקוטר של כקילומטר להערכתי‪,‬‬
‫ראינו מבנה נמוך ולבן‪ ,‬וכמו בשאר המקומות בנותנה‪ ,‬הוא היה מגונן מסביבו‬

‫ביד אוהבת‪.‬‬

‫המשטח צף וריחף במורד הגבעה וקירב אותנו אל המבנה שהסתבר‬
‫שהיה די גבוה‪ .‬קירותיו היו מגולפים ביד אומן‪ ,‬במקלעת של מעין אורנמנטיקה‬
‫מזרחית‪ ,‬שמנו לב שהחלונות שבו היו בצורת מעוין מסוגנן‪ ,‬פתח הכניסה‬
‫המעוטר והמעוצב להפליא היה גדול וללא דלת‪ .‬מרחוק ראינו שהתקרבו אלינו‬