Page 205 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪205‬‬

‫אנני חייכה‪ ,‬״סבא‪ ,‬סבלנות‪ ,‬עכשיו אלרנון צריך להגיע לאי שלו‪ ,‬אחרי‬
‫זה אתה תבין יותר‪ ,‬אנחנו מתחילים להתכנס עם הידע שלנו על נותנה‪ ,‬אבל‬
‫לגבי מה שקרה בעתידה עדיין לא כל כך ברור לי‪ ,‬וסבא בוא נחזור עכשיו‬

‫להיות סבא ונכדה‪ ,‬זה מאוד מעייף אותי הסיפורים האלה״‬

‫הנהנתי בראשי‪ ,‬ילדה של ניגודים קיצוניים‪ ,‬והיא בעצמה יודעת לעבור‬
‫בן בגרות לילדות‪ ,‬מה עוד מצפה לה ולנו ?‬

‫הילדה גמרה לאכול‪ ,‬שילמתי והילדה ביקשה לרדת לים ולטייל על‬
‫החוף‪ ,‬התאים לי ביותר‪ ,‬גלשנו לכיוון הים‪ ,‬היה חמים ואחר צהריים נעים‬

‫ביותר‪.‬‬

‫נסעתי לאורך כביש החוף עד שזיהיתי ירידה אל חוף שנראה שומם‪,‬‬
‫החניתי את הרכב בסמוך לכביש כי לא רציתי לשקוע בחול‪ ,‬בכל זאת אין לי‬

‫רכב ארבע על ארבע‪.‬‬

‫אנני התלוצצה ואמרה שאולי נמצא קופסא נוספת‪ ,‬ואולי נחווה חוויה‬
‫סטריאוסקופית שש ממדית במקום תלת ממדית‪ ,‬זו הייתה בדיחה של חנונית‬

‫אמיתית‪ ,‬חייכתי‪...‬‬

‫דשדשנו על החוף‪ ,‬אנני טבלה את רגליה במים הקרירים‪ ,‬חיפשנו צדפים‬
‫וקונכיות ואבנים קטנות ומלוטשות‪ ,‬אני אגדתי את כל ה״אוצרות״ בכיסי‬

‫מכנסי‪.‬‬

‫השעה הייתה ארבע‪ ,‬עוד מעט נצטרך לחזור‪ ,‬ישבנו על החול שפנינו‬
‫לגלים‪ ,‬ולפתע אנני הפתיעה אותי ואמרה לי ״סבא‪ ,‬חשבתי על זה רבות‪ ,‬אני‬
‫יודעת מה אלרנון רוצה ממני שאעשה‪ ,‬אני לא בטוחה שאני רוצה בזה‪ ,‬אבל‬

‫אני יודעת שאני יכולה״‬

‫״מה אלרנון רוצה ממך ? שתשני את עולמינו ?״ הייתי רציני ששאלתי‪.‬‬

‫״כן סבא‪ ,‬הוא רוצה שאני אלמד ואחכים‪ ,‬וכשאגדל אני זו שאביא שינוי‬
‫לעולם שלנו‪ ,‬הוא רוצה את נותנה כאן‪ .‬איך הוא מתכוון לכך שאני אגרום לזה‬