Page 209 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪209‬‬

‫הייתי ממש מופתע‪ ,‬הוא לא זכר כלום‪ ,‬או שיש כאן איזה שהיא סיבה‬
‫שהוא לא מדבר עכשיו‪ ,‬אולי מישהו נמצא לידו ?‬

‫החלטתי להעיז יותר ״הנרי אתה זוכר את הקופסא השחורה שמצאתי ?״‬
‫שאלתי‪.‬‬

‫״איזה קופסא ? משהו שקשור בעבודה שלנו ?״‬

‫״לא סתם‪ ,‬משהו שהיה ולא חשוב‪ ,‬איזה רכב קיבלת ?״ עניתי‪ ,‬הוא ענה‬
‫לי בגאווה ״פורד מוסטנג אדומה‪ ,‬עם גג נפתח״ ״וואו״ הגבתי‪ ,‬הקופסא מחקה‬
‫לו את הזכרון‪ ,‬הוא לא זוכר כלום‪ ,‬קריפי ומפחיד‪ ,‬היא שולטת לחלוטין במי‬

‫שבא איתה במגע‪.‬‬

‫סיימתי את השיחה בצורה מנומסת‪ ,‬הנרי היה חביב והציע לי כשאגיע‬
‫לקליפורניה אבוא לבקר אותו‪ ,‬יש לו דירה ממש נחמדה‪ ,‬הסכמתי ברצון‬

‫וסגרתי את השיחה‪.‬‬

‫הצהריים הגיע‪ ,‬החזרתי את אנני שהייתה חדורת מוטיבציה גבוהה‬
‫ביותר‪ ,‬בבוקר היא לקחה את הקופסא בתיק הכחול שנתתי לה יחד עם כמה‬

‫בובות‪ ,‬לצורך הסוואה אני משער‪ ,‬קפטן אנני או לא ?‬

‫אכלנו צהריים‪ ,‬יצאנו לגינה שלי‪ ,‬יש לי כסא נדנדה חביב ביותר בין‬
‫העצים‪.‬‬

‫תוך כדי שאנחנו מתנדנדים‪ ,‬אנני עטתה על עצמה את כסות הבוגרת‬
‫ואמרה לי ״סבא‪ ,‬אני עכשיו באמת יודעת מה קרה לנותנה‪ ,‬ואיך הקופסא הגיעה‬
‫לכדור הארץ‪ ,‬מה שאני לא יודעת‪ ,‬כרגע‪ ,‬זה איך היא רוצה שאתקדם הלאה‪,‬‬

‫אבל אני יודעת מה היא רוצה ממני לעשות עכשיו״‬

‫נדלקתי‪.‬‬

‫״אז עכשיו את תספרי לי‪ ,‬או שנגש למשטח ?״‬

‫״לא זה ולא זה״ ענתה המפקדת‪.‬‬