Page 208 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪208‬‬

‫״אספר לך מחר‪ ,‬אל תדאג״‬

‫חיבקתי את כתפה וירדתי לחדר העבודה‪ ,‬שמתי את הקופסא המהבהבת‬
‫בתיק בד קטן וכחול שהיה לי‪ ,‬את האמת הייתי מודאג מהשלב הזה‪.‬‬

‫הם הלכה לחדרה‪ ,‬הערב התנהל רגיל‪ ,‬הלילה בא ולי היו נדודי שינה‪,‬‬
‫קמתי טרוט עיניים בבוקר‪ ,‬מקלחת קרה פתרה חלקית את הבעיה‪ ,‬גם אספרסו‬

‫כפול‪...‬‬

‫יום חמישי הגיע‪.‬‬

‫התארגנו ואני הבאתי את הילדה לגן‪ ,‬זה היה קצת מוזר‪ ,‬אנני בוגרת ‪-‬‬
‫ילדה ‪ -‬גן‪ ,‬אבל החיים ממשיכים‪...‬‬

‫סיכמתי בבוקר את כל המאורעות שעברנו‪ ,‬והסתבר לי שאנחנו באמת‬
‫יודעים הרבה על נותנה‪ ,‬הדבר היחידי שעדיין לא ידענו זה על הטכנולוגיה‬
‫שלהם‪ ,‬שערתי שהיא הרבה יותר מתקדמת משלנו‪ ,‬בכל זאת עושה רושם שהם‬
‫הקדימו את האנושות שלנו בכמה אלפי שנים‪ ,‬ולכן אני לא כל כך בטוח שאני‬

‫אבין את ההישגים שלהם‪.‬‬

‫עברתי על האימיילים שלי‪ ,‬שום דבר מהנרי‪ ,‬זה היה לי מוזר‪ ,‬החלטתי‬
‫להתקשר אליו‪ ,‬עכשיו זה ערב אצלו‪.‬‬

‫הנרי ענה לי מיד‪ ,‬ואמר לי שהוא עדיין בעבודה ולכן יותר כלכלי שהוא‬
‫יתקשר אלי‪.‬‬

‫״מה שלומך ? איך אתה מסתדר בתפקידך החדש ?״‬

‫הנרי פירט לי בפרוטרוט את מה שעובר עליו‪ ,‬הוא לא שאל אותי מאום‬
‫על אנני והקופסא‪.‬‬

‫זה היה מוזר‪ ,‬שאלתי אותו אם הוא זוכר את הנכדה שלי אנני‪ ,‬והוא אמר‬
‫לי שנדמה לו שכן‪ ,‬והיא חמודה‪ ,‬היא הולכת לכיתה א׳ לא ?‬