Page 212 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 212
הזמן של אנני |212
סיפרתי לה על המתיחה של אלרנון שבה הוא מעליל על הנרי שדיבר
עם קצין מהאינטרפול ,אנני צחקה והסכימה שזה לא היה הגיוני ,וחוץ מזה
הנרי עשה רושם כאדם אמין עליה ,כך שאפילו שהיא מחקה את זכרונו ,היא
האמינה שהוא לא היה מספר ,אבל היא לא יכלה להשאיר עקבות ,עכשיו
נכנסנו למצב רגיש וחשוב.
...
אנני הוליכה אותי בן העצים ,הגענו לקטע סלעי שגבל במדרון ,היא
הובילה מאחורי הסלעים בצורה מיומנת כאילו הייתה במקום עשרות פעמים,
ראיתי שבין הסלעים מתחיל שביל צר וכבוש שהתפתל במורדות המדרון,
פחדתי שאולי נדרדר במורד ,אבל אנני הרגיעה אותי ואמרה לי שזה לא מסוכן,
נטייית השביל היא לטובתינו ובניגוד למדרון.
לאורך השביל היו נטועים עצי אלון ותיקים אשר הקבילו לשביל והיו
מסודרים במרחקים שווים וחופפים .בפירוש לא הייתה כאן אקראיות ,לאחר
כרבע שעה הגענו לקיר סלע תלול ,השביל המשיך ונמוג בהמשך.
נראה היה שהמסלול נכבש לפני שנים רבות ,איך לא דרכה בו רגל אדם
היה קצת מתמיה מבחינתי.
אנני הוציאה את הקופסא מהתיק הכחול והצמידה אותה לסלע הזקוף
בחלקו התחתון ,ובצמוד לחלקו הימני של השביל.
שמענו חריקה רמה ,וקיר הסלע זז פנימה כבדלת סתרים ,הדלת הייתה
צרה ברוחב אדם ובגובה של כשני מטרים ,מספיק למעבר.
אנני סימנה לי שאפשר להכנס ושאני לא צריך לחשוש.
עוד הסבירה לי הילדה שהמקום והשביל מוגנים מפני מטיילים
אקראיים ,וכל מי שהגיע לאיזור ,הרגיש שלא כדאי לו להמשיך .שליטה מוחית
מבוקרת ,מרתק אבל מפחיד אם זה לא היה בידיים הנכונות.
