Page 217 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 217
יודי מרטון |217
״אנני שלי ,אפילו אם תהיי הילדה הכי חכמה בעולם ,עדיין יתייחסו
אליך כילדה ,מה לעשות ,קודם תתבגרי ,העולם רוצה לחכות לך תאמיני לי״
אמרתי לה וסימנתי לה להתנהג יפה כי זה לא מכובד.
ואלרנון הוסיף ״וכאן תהייה הממלכה שלך ילדתי ,יש לך כאן את כל
מה שצריך לצורך השליטה שלך ,הכול מחכה לך אנני שלי״ אמר אלרנון וגופו
נעלם בהדרגה ,וחיוכו נשאר תלוי באוויר ,עד שאף הוא נעלם לבסוף תוך כדי
שהוא משאיר להינף רגע את החיוך כמו החתול צ'שייר ,הכורסא נשארה ריקה,
ופתאום אלרנון הבזיק שוב ואמר ״אני מת על הסופר שלכם לואיס קרול...״
אמר תוך כדי קריצה ,״והמחשב הזה על השולחן הוא שלך ,הקופסא נשארת
פה ,הוא נראה כמו מחשב מחברת מעולמכם ואפילו מריץ את מערכת ההפעלה
האחרונה של אפל ,כולל חיבור לרשת .יש לו מסך מגע אבל הוא גם מחובר
ישירות אליך ולמרכז שלך ,אל תדאגי אף אחד לא ייקח לך אותו או ירצה
אותו ,הוא מוגן באמצעות הגנה מוחית שמתועלת רק אלייך ,כל אחד אחר
יחשוב שזה סתם אייפד עם כיסוי שחור״ אלרנון נופף בידו שוב לשלום ונעלם
שוב.
לקחתי את הטאבלט שלה ,שהיה קל ודק מאוד ,חלקו התחתון היה
מחוספס מעט ועם הרגשה של כיסוי גומי ,חלקו העליון היה כולו מסך שחור
ללא דופן ,בעל רזולוציה פנטסטית ,אנני אמרה לי שאפשר לראות בו בתלת
מימד ואין צורך לטעון אותו ,הוא יעבוד לתמיד כפי שהבנתי ,ואין סיכוי שהיא
תשבור או תקלקל אותו ,אפל היו מתים לשים את ידם עליו.
נתתי את הצעצוע החדש לאנני ,הוא היה שלה וכנראה רק היא תדע
בעצם להשתמש בו .הבנתי שסיימנו להיות במקום בשלב הזה ,צפונותיו רבים
ואנחנו נגלה אותם בעתיד ,עלינו כמאה מדרגות בחזרה ,הדלת נפתחה ויצאנו,
הדלת החליקה למקומה .קיר הסלע חזר להיות ללא סימן של דלת ,עלינו
בשביל וחזרנו לאוטו ,בסך הכול עברה שעה קלה מאז שהגענו למקום .אנני
