Page 222 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪222‬‬

‫פרק ‪ - 40‬ההוכחה‬

‫סוף השבוע היה מצוין‪,‬‬
‫אשתי הפתיעה גם אותי ונסענו‬
‫מטעם האוניברסיטה למלון מפואר‬
‫בהרים‪ ,‬הפנסיון היה מלא והבעיה‬
‫היחידה הייתה שהיינו צריכים‬
‫לשמוע שתי הרצאות מגמתיות של‬
‫העמותה הפרטית והעשירה "חינוכמי" למען קידום מעמד המחנכים בסקטור‬
‫הפרטי‪ ,‬לא חינוך טוב להמונים אלא חינוך טוב לבעלי היכולת‪ ,‬עוד נושא שאנני‬

‫תפתור בעתיד ‪ -‬אני מקווה‪.‬‬

‫יום ראשון הגיע‪ ,‬ואיתו על הבוקר אנני‪ ,‬איזו שמחה !‬

‫הילדה הגיעה רעננה ובטוחה‪ ,‬עם תיק גב שהכיל מה שהיה צריך למשך‬
‫היום‪ ,‬הוריה‪ ,‬שהביאו אותה‪ ,‬היו ממש מאושרים‪ ,‬איזה ילדה נהדרת‪ ,‬הם לא‬
‫ידעו כמוני שהכול הוא משחק של בניית אימון בה ‪ -‬לגברת הקטנה יש מטרה‪,‬‬

‫והיא מעכשיו והלאה לא תיתן לאף אחד לקלקל אותה‪.‬‬

‫אני ואשתי חיבקנו את נכדתנו החמודה‪ ,‬אכלנו ארוחת בוקר כולנו ביחד‪,‬‬
‫וכבוגרת אמרה שהיא תעזור לסבא לשטוף כלים‪ ,‬כולם היללו אותה כמובן‪,‬‬
‫אני חייכתי והפשלתי שרוולים‪ ,‬הנחתי כסא ליד הכיור‪ ,‬אני סיבנתי ואנני‬
‫שטפה‪ ,‬ואז הם הלכו מרוצים ושמחים ‪ -‬לו היו יודעים‪ ,‬מעניין איך היו מגיבים‪,‬‬

‫בייחוד מייקל חתני‪.‬‬

‫הכלים היו שטופים ונקיים ואנחנו עברנו לסלון‪ ,‬אמרתי לאנני שאני‬
‫חייב לשוחח איתה בשיא הרצינות‪.‬‬

‫אנני שלפה את הטבלה השחורה שלה מתיקה והניחה אותה על השולחן‬
‫בסלון‪.‬‬