Page 227 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪227‬‬

‫התפלאתי ״והורייך לא שמעו קולות מהחדר ?״‬
‫״לא סבא‪ ,‬מה לא הבנת‪ ,‬הכול בראש שלך ושלי‪ ,‬מי שלא שייך לא יודע‬
‫ולא רואה‪ ,‬ואם אימא הייתה נכנסת לחדר בסך הכול הייתה רואה שאני רוקדת‬

‫ומשתוללת‪ ,‬ואני ילדה בת חמש כזכור לך אז זה בסדר מבחינתה״‬
‫״יפה מאוד‪ ,‬את מוכשרת מאוד‪ ,‬חבל שאי אפשר להקליט את זה‪ ,‬ברצון‬

‫הייתי מקשיב לזה באוטו שלי״‬
‫״אפשר גם אפשר‪ ,‬אבל האם אתה לא רוצה קודם קצת לטייל בנותנה ?‬

‫מזמן לא היינו שם‪ ,‬ואני גם מתגעגעת לאלרנון שלי״‬
‫״בטח בטח‪ ,‬קחי אותנו לשם‪ ,‬אני מאוד אשמח״ הארתי לה פנים‪.‬‬