Page 228 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪228‬‬

‫פרק ‪ - 41‬לא צפוי‬

‫נחתנו על סיפון הספינה‬
‫האדומה‪ ,‬וכזכור לי הספינה הייתה‬
‫גדולה‪ .‬במרכז סיפונה‪ ,‬שהיה‬
‫מרוצף בפסים פסים של עץ אדום‪,‬‬
‫הייתה מוצבת קבינת ההיגוי מוקפת‬
‫חלונות‪ .‬דגל עם פסים של כחול‬
‫ולבן התמר ברוח מעל הגג שלה‪ ,‬בתוכה ראינו יושב מפעיל הספינה‪ ,‬לא ראינו‬

‫הגה כל שהוא לפניו‪.‬‬

‫אלרנון ואריתאה התמירים והיפים היו ישובים על גבי כסאות בד מתוח‪,‬‬
‫פניהם היו לכיוון הגלים‪ ,‬וידיהם היו משולבות‪.‬‬

‫אנני הובילה אותנו קרוב אליהם כדי שנוכל לראותם מקרוב‪ ,‬הם היו‬
‫באמת מלכותיים עם הגלימות שלהם‪ ,‬אנני ציינה שלדעתה פניהם אפילו מעט‬
‫זוהרים‪ ,‬והיא כילדה‪ ,‬שידעה אין ספור סיפורי אגדה‪ ,‬חשבה שחבל שאין להם‬

‫כתרי זהב‪.‬‬

‫אלרנון התרומם והצביע לכיוון האי שמולם‪ ,‬הספינה התקרבה למעגן‪,‬‬
‫והחליקה אליו‪ ,‬שני רצונאים ירדו עם סולם לרציף וקשרו את הספינה הגדולה‬

‫לשני עמודים גדולים אחד בחזית ואחד בירכתי הספינה‪.‬‬

‫כבש עץ נשלף‪ ,‬ואלרנון ואריתאה ירדו ואחריהם ירדו חמילורן מלווה‬
‫בשני רצונאים נוספים‪.‬‬

‫החבורה עברה בן עצי הפרי העמוסים והלכה לכיוון הצד השני של האי‪,‬‬
‫לכיוון המבנה הגבוה הלבן והמגולף‪ ,‬והם נכנסו בפתח הכניסה המעוטר‪ .‬אלרנון‬
‫הוביל את אריתאה שלו שנראתה מופעמת מפאר המקום היישר לדירתם‪ ,‬היא‬
‫הייתה ערוכה ומוכנה לקראתם‪ .‬סלסלת פירות מפירות המקום הייתה מונחת‬