Page 247 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 247
יודי מרטון |247
מרליון עמד זקוף ושר את שירו:
מעבר לזמן מעבר למקום,
היום יגיע והוא כחלום,
מרצון שעלה ,ונבואה שקוימה
חוזתה לה הרגע של ההצלחה,
והוא כבר נתן והוא כבר אמר
בלשון הבוראים מדבר וחכם.
חסון ותמיר ותלתלו כי בהיר,
נישא מעל כל וזה לא היום
זמן לא היה ,והוא כן ניסה
להקים העולם
שיהיה לכולם ,פרח הניצן
אדום ולבן,
אנה אבוא ואני אלך
ותבוא.
ואני אני והוא הרי הוא,
כי יודע אני שאני הוא ,והוא לא הוא.
מרליון סיים ונעמד שותק ,הקהל לא הגיב ,השיר היה מוזר ,מה הוא
רצה להגיד ? מה היו הרמזים ? ולהפתעתו פתאום כולם מחאו כפיים בבת
אחת ,לשירים הבאים לא היה שום סיכוי ,אבל מושכי העט לא ויתרו ,והשירה
המשיכה.
לאחר שהסתיים הכול ניגש אלרנון למרליון ושאל אותו למה הוא כתב
את השיר הזה ,מרליון ענה שהוא לא יודע מאיפה זה בא לו ,הוא חלם אותו,
ובחלומו חלמונאי עם גלימה סגולה שר לו אותו ,הוא רק כתב מה שחלם.
השוק המשיך בשלו ,זריקת כדורים לגובה ,תחרות בניית קובית עץ
שיכולה להכיל רצונאי ,ריצה במורד גבעה תוך כדי מרדף אחרי שורית הבר
