Page 249 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪249‬‬

‫בשעה חמש וחצי נכנסנו בחשאי לחדר הסמוך בביתו של פול‪ ,‬שמענו‬
‫קולות רמים מאוד מהחדר שליד‪ ,‬קולו של אבא של אנני היה רם מכולם‪ ,‬הוא‬
‫אמר שהוא גאה מאוד בביתו‪ ,‬אבל הוא מעדיף שהיא תחייה חיים נורמאליים‬

‫אפילו באם זה לא ימצא חן בעיניה‪.‬‬

‫אנני כמעט התפרצה לחדר‪ ,‬עצרתי אותה‪ ,‬היא אמרה שאם היא תרגיש‬
‫שפול לא מצליח להעביר את המסר‪ ,‬היא תפעיל את ״קסמיה״ ותשפיע על כולם‬
‫ביחד‪ ,‬אמרתי לה שהיא לא תעיז‪ ,‬היא צדקה שאני חייב להיות המצפון שלה‬

‫והמרגיע האישי שלה‪.‬‬

‫פתאום היה שקט‪ ,‬ניסינו להקשיב ולא יכולנו‪ ,‬ולאחר זמן מה נכנס פול‬
‫לחדר שלנו ואמר ״בואו״‪ ,‬״מה אמרת להם״ שאלה אנני ״סיפרתי להם על הידע‬
‫שלך במחקר שלי‪ ,‬על העצות שלך‪ ,‬ואיך בישרת לי על פרס הנובל שאכן‬

‫אושר‪ ,‬הם מיד הבינו שצריך להקשיב לך״‬

‫אנני ואני נכנסנו לחדר‪ ,‬אמה מיד נגשה אליה וחיבקה אותה תוך כדי‬
‫שהיא בוכה חרישית‪ ,‬סוזי אשתי הייתה גם עם דמעות בעיניה ורק מיקה אמרה‬
‫שזה מדליק‪ ,‬מייקל היה רציני וקשוב ואמר שהוא רוצה לשמוע מה שאנני‬

‫אומרת‪.‬‬

‫החדר אומנם הכיל את כולם‪ ,‬אבל האווירה הייתה מעט דחוסה‪.‬‬

‫התיישבתי ליד אשתי‪ .‬אנני נעמדה לפנינו ודיברה כאדם מבוגר‪.‬‬

‫כולם שתקו כי הם היו מהופנטים‪.‬‬

‫״אימא ואבא‪ ,‬סבתא ומיקה‪ ,‬עברתי הרבה בשבועות האחרונים‪ ,‬אני‬
‫למדתי המון ואני יודעת הרבה‪ ,‬כולכם יודעים על הקופסא שסבא מצא בחוף‬
‫הים‪ ,‬מסתבר שהוא לא כל כך מצא אותה‪ ,‬היא מצאה אותו‪ ,‬ויותר נכון אותי‪,‬‬

‫אני נבחרתי לשמש מובילת הדרך לאנושות כולה״‬

‫מייקל כחכח בגרונו‪ ,‬ומיקה פלטה בלחש ״בטח‪...‬״‪ ,‬סוזי אשתי אמרה‬
‫שזה נשמע לה קצת שטויות‪.‬‬