Page 30 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 30
הזמן של אנני |30
אותו לחדר העבודה שלי .יש לי אמנם דלת רחבה שמובילה אליו מכיוון החצר,
אבל זה לא עזר לי להתמודד עם סוגיית המשקל. .
לאחר מחשבה רבה ,עברתי לתכנון של פתרון הנדסי שהתאים לתקופת
הפרעונים .התחלתי לחפור תעלה מסביב לגוש הזכוכית ובחזית שלו חפרתי
מדרון עמוק ,שהגיע עד מתחת למשטח ואיפשר לי נקודת אחיזה על מנת לגרור
את גוש הזכוכית במעלה המדרון עם חבל.
אנני החרוצה לקחה מעדר קטן ופינתה את ערימות העפר הצידה ,בכדי
שלא יתמוטטו ויפלו בחזרה לחפירות שלי.
היו לי בחצר מוטות עגולים בקוטר של כשבעה סנטימטרים ובאורך של
כמטר וחצי ,אשר שמשו אותי לבניית הגדר שמסביב לביתי .ניסרתי שמונה
מהם לאורך של כמטר והנחתי את הראשון בניהם במדרון ,בצמוד לגוש
הזכוכית ומתחתיו.
כופפתי שני קרסים ממוט ברזל עבה לצורת האות חית והלבשתי אותם
בחלק האחורי של גוש הזכוכית .קשרתי אליהם חבל עבה ,כך שקיבלתי מעין
מושכות בעזרתם אגרור את הגוש .לאנני היה תפקיד -להניח במרווחים של
כשני צעדים שלה את גלילי העץ לפני גוש הזכוכית.
נרתמתי למושכות החבל והתחלתי למשוך .גוש הזכוכית ,לקריאות
הצהלה של אנני ,החל לזוז .אנני מיהרה והניחה בהנחייתי את הגליל הבא
ולאחר שנגמרו לה כל הגלילים ,הנחתי אותה ללכת ולקחת מהחלק האחורי
את הגלילים שהתפנו .כאשר הגעתי לדלת פתחתי אותה ולמזלי הטוב גיליתי
כי המפתן היה בגובה אשר אפשר לגוש להחליק מעליו .על הרצפה בחדר
שפכתי מים להפחתת החיכוך וגררתי את גוש הזכוכית עד למרכזו.
״וואו״ ,צעקה הקטנה ,״סבא אתה ממש ממש כמו העבדים העבריים
שהיו במצריים ובנו את הפירמידות" ,ישבתי וגבי דואב .כולי מזיע ורטוב,
״סבא לך להתקלח״ ,ציוותה עלי הנוגשת הקטנה.
