Page 42 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 42
הזמן של אנני |42
״אבל אפילו אני יודעת שצריך תנור עם חום גבוה במיוחד בשביל להתיך
זכוכית ,איך עשית את זה ?״ השאלות הטכניות הגיעו מהר משציפיתי...
״הקופסא״ אמרתי ,בזמן שהרמתי את סמרטוט הבד ממנה ,״התיכה את
החול שאני ואנני אספנו בחוף הים ואת המעגל החשמלי אני והילדה בנינו ביחד,
זה היה מאוד פשוט״.
״וואו...״ אמרה אשתי ״לא להאמין! וכל זה מהקופסא השחורה הקטנה
הזו ? וזה לא מסוכן ?״ הזעיפה מעט את פניה.
״לא ,לא ממש״ השבתי לה ״נראה לך שהייתי מסכן אותנו ?״ אמרתי,
בתקווה שתבין.
״בואי ועמדי פה״ הנחתי והובלתי אותה כשאני אוחז בידה על גבי גוש
הזכוכית ״מה יקרה לי ?״ שאלה בחשש.
״רק כיף״ אמרתי והנחתי את הקופסא השחורה בתושבת שלה .לאחר
שנעמדתי מאחורי אשתי וחיבקתי אותה בעדינות .לשמחתי סוזי הייתה נמוכה
ממני ביותר מראש ,כך שידעתי שאוכל לחוות עימה את החוויה ללא הפרעה.
המסך הלבן התרומם מסביבנו וצלילי הכוונון הלא נעימים החלו .״מיד
זה מתחיל״ לחשתי לה באזנה ״סבלנות בבקשה״.
חלפו מספר דקות והזמזום לא פסק ולרגע חשבתי שאשתי תעזוב הכול
ותלך .הנחתי שאשתי עדיין לא מכוילת למכונה ולכן משך הזמן הארוך.
ליטפתי את שיערה ואמרתי לה ״בבקשה סבלנות חמודה״.
לאחר פרק זמן די ממושך ,החלה המנגינה הקצבית ,מעין סלסה מעולם
אחר החלה להתנגן בקצב הולך ומתגבר ,הצלילים הרטיטו אז החלל ואשתי
החלה לנוע ולהזיז את אגן ירכיה ,נסחפת אחרי המנגינה המקפיצה ואז החל
מצעד האורות המרצדים לפי הקצב וכל חלל החדר התמלא בחוויה מרתקת
ונהדרת .הזמן עמד מלכת וההרגשה הייתה ארוכה וכמעט ממכרת.
