Page 46 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 46
הזמן של אנני |46
פרק 8
הרפתקה ראשונה
אחרי שהגענו הביתה שאלתי את
הילדה אם היא רעבה .לבקשתה
התיישבנו ליד השולחן .והיא שמחה
מאוד לאכול -כנראה שלספר סיפורים
בגן זה די מעייף ומעורר תיאבון .אנני לא הייתה חסרת סבלנות כפי שציפיתי
והיה נראה שהיא רוצה להגיע לחוויה האמיתית הראשונה שלנו מוכנה גם
נפשית וגם גופנית .הארוחה וההרגשה הטובה שאיתה הגיעה מהגן הכינו אותה
לבאות.
ירדנו למטה .הכול היה ערוך ומוכן ,הדלקתי את כל האורות ,הסתכלתי
על השעה ורשמתי לי בזיכרוני רבע לשתיים .אנני התיישבה על המשטח
הקריר ואני עמדתי מאחוריה מניח את הקופסא השחורה במקומה.
היינו רגועים ,כאילו בתת מודע שלנו ידענו למה לצפות.
הקירות הלבנים הופיעו ,הרצפה נצבעה בצהוב והצלילים הצורמים של
האתחול צרמו באוזננו .שנינו ניסינו לדחוף את האצבעות בכדי לחסום את
הצלילים הצורמים ,אבל הם כאילו נבעו מתוך ראשינו .לאחר דקה שנדמתה
ארוכה מהרגיל ,החלה המנגינה השלווה והרגועה ששמעתי מימי ,אור כחלחל
ריצד ופיזז ברחבי החדר,וההרגשה הייתה כשל ציפה בחלום או של מעוף
ציפור בערפל מסתורי.
הצורות החלו להתגבש מסביבנו ,בהתחלה הן היו אמורפיות ,בלתי
ברורות ,לא סגורות ולא פתוחות ,קווים ארוכים ומתפתלים ,שזרמו ועלו וירדו
כהמיית הגלים .אנני נעמדה ואני אחזתי בכתפיה לוחש לה ״יפה נורא ,נכון ?״
