Page 48 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪48‬‬

‫צרחה ״סבא מה אתה עושה ? למה הפסקת ?״ והחלה לבכות בכי של ילדה‬
‫קטנה (והיא הייתה ילדה קטנה להזכירכם)‪.‬‬

‫חיבקתי אותה חזק‪ ,‬לקחתי את כסא העבודה‪ ,‬התיישבתי עליו והושבתי‬
‫את נכדתי הבוכייה על ברכי תוך כדי שאני מלטף את שיערה‪.‬‬

‫״אנני תירגעי בבקשה מתוקה״ ביקשתי ונישקתי את לחייה הרטובות‬
‫מהדמעות‪ ,‬״אנחנו מיד נמשיך ‪ ,‬שימי לב לשעה‪ ,‬היא רק ארבע עשרה דקות‬
‫לשתיים‪ ,‬היינו על המשטח רק דקה‪ ,‬את זוכרת? הזמן לא עובר עליה״ דיברתי‬
‫אליה‪ ,‬פונה אל התובנה שלה‪ ,‬״יש לנו עוד ארבע שעות עד שאמא וסבתא‬

‫תבואנה‪ ,‬אנחנו נמשיך אל תדאגי״‪.‬‬

‫הילדה התרצתה והפסיקה לבכות‪ ,‬מחיתי את דמעותיה והמשכתי‪.‬‬

‫״היינו צריכים לעצור כי הבנתי פתאום שאת יודעת הרבה יותר ממני‬
‫ואף פעם לא יצא לי לדבר איתך על מה שהקופסא סיפרה לך‪ ,‬אז מיהם‬
‫החלמונאים‪ ,‬בני אדם‪ ,‬חייזרים‪ ,‬חיות‪ ,‬ציפורים‪ ,‬מיהם ?״ דרשתי ממנה לדעת‪.‬‬

‫״סבא! יש לי כל כך הרבה מה לספר לך‪ ,‬לא ידעתי עם תאמין לי או לא״‬
‫אמרה ופניה הרצינו ״אנני חמודה שלי‪ ,‬אנחנו יחד לטוב ואני מקווה שלא לרע‬
‫בחוויה הזו‪ .‬אני בשבילך‪ ,‬אני עם ראש פתוח ואני באמת אקשיב לך‪ ,‬אל תדאגי‬

‫ילדה שלי״ אמרתי וליטפתי את שיערה ומחיתי דמעה נסתרת מעיני‪.‬‬

‫״בוא סבא‪ ,‬בוא ונעלה למעלה אני רוצה לספר לך סיפור״ התהפכו‬
‫היוצרות‪ ,‬חשבתי לעצמי‪ ,‬הנכדה מספרת סיפורים לסבא שלה‪ ,‬זה מעניין‪ ,‬אני‬

‫מקווה שזה לא סיפור לפני השינה אחרת אולי ארדם‪ ,‬חייכתי לעצמי‪.‬‬

‫עלינו למעלה‪ ,‬הכנתי לילדה שוקו ולי קפה‪ ,‬התרווחנו בסלון על הספה‬
‫והסיפור החל‪ ,‬זה היה שוב הזמן של אנני‪.‬‬