Page 50 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 50
הזמן של אנני |50
פרק - 9אגדה
לפני זמן לא זמן ,במקום לא ידוע
לנו ,בעולם מקביל שהיה מלא ועשיר
בחוויותיו שהיו שלו ורק שלו ,חיו להם זה
בצד זה בהרמוניה נפלאה החלמונאים
והרצונאים -החולמים והרציונלים .אלה
שידעו ואלה שחשבו ולאחר מכן ידעו .זו
הייתה תבל רבה ושמה נותנה (מלשון אדמה נותנת ומקבלת) ובה מכל וכל,
מהצומח ועד לחי ולפורח.
נותנה הייתה עולם גדול ורחב שסיפק את כל מאוויהם וצרכיהם של
שוכניו .השפע היה רב ומלא ובישובים הקטנים שהיו בינות להרים ובין
מרחבים ,גרו להם ביחד אותן ישויות אשר עליהן אספר.
הרצונאים היו דמויות קטנות ,בגובה של ילד קטן בעולמינו ,עם פנים
עדינות ולבנות ובהן זוג עיניים שחורות וגדולות .פיהם היה קטן וידיהם היו
גדולות ביחס לגופם .כל הוויתם הייתה התגשמות של פרקטיות ויעילות.
עוטים היו סרבל שחור ומבהיק ,עליו היו משוכים פסים מבהיקים דמויי כסף
וזהב ,המעטרים את הלבוש בחן רב .הם היו כעין נזירים במקומותינו .עמלים
היו ,עובדים ולומדים כל חייהם הארוכים להפליא .לא היתה להם ,כבעולמינו,
חלוקה כל שהיא למין הגברי או למין הנשי .ההתרבות שלהם נעשתה
באמצעות זיווג רצוני ולא מיני בין שתי דמויות חברות ואוהבות ,שנתנו מעצמם
לבן טיפוחם שאצר בתוכו את נשמתם וייחודם -וזאת כעבור זמן שהיה ידוע
רק להם .מאהבתם נוצר הרצונאי החדש -והוא כבר בשל ובעל ידע מלא על
עולמו.
עמלנים היו הרצונאים ,את יבולם היו מפיקים מאדמתם הפורייה אשר
סיפקה את כל צרכיהם .הם חיו עם בעלי החיים בהרמוניה ולעולם לא היה
