Page 43 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 43

‫יודי מרטון |‪43‬‬

‫ובאחת זה נפסק ״להמשיך !״ צעקה אשתי בקול רם‪ ,‬״למה הפסקת ?‬
                                                       ‫למה כיבית את זה ?״‬

‫״זה לא אני שמחליט מה להציג ומתי להפסיק‪ ,‬זו הקופסא שמחליטה‪,‬‬
                   ‫איך היה לך ?״ שאלתי בתקווה גדולה לקבל את אישורה‪.‬‬

‫״מדהים ! כל כך טוב לא הרגשתי הרבה זמן‪ ,‬זה החזיר אותי לתקופה‬
                                ‫שהיינו סטודנטים ויצאנו למסיבות‪ ,‬זוכר ?״‬

‫״כן‪ ,‬בוודאי שאני זוכר‪ "...‬עלו בי גלי הנוסטלגיה "את מאשרת לי‬
‫להמשיך את החוויה הזו עם אנני ? הקופסא מתאימה את עצמה לפי הדמויות‬
‫שניצבות על המשטח‪ ,‬היא כאילו מרגישה באמת מה האנשים אוהבים״ חייכתי‪.‬‬

‫סוזי וידאה ״ואם זה לא מוצא חן בעיניך‪ ,‬אתה יכול לרדת מהזכוכית‪,‬‬
‫נכון ? והכול מפסיק‪ ,‬אני מקווה ?״ שאלה בחשש‪ ,‬״כן בטח״ אמרתי לה‬
‫והראתי לה את השעה‪ ,‬עברו בסך הכול כעשר דקות מאז שהתחלנו את‬
‫ההדגמה‪ .‬הכיול של אשתי היה ארוך יותר משלי ומשל אנני‪ ,‬״שימי לב״‬

   ‫הדגשתי ״מה שנראה לך שנעשה בזמן רב הוא כמו בחלום‪ ,‬בזמן ללא זמן״‬

‫״אני מתה על זה ובנתיים שמור את זה אצלנו‪ ,‬זה מוצא חן בעיני‪,‬‬
‫ובבקשה אל תרוץ ותספר לחבר'ה״ פקדה אלי‪ ,‬לך תסביר לה שאין סיכוי‬

                                                ‫שאספר למישהו כל שהוא‪...‬‬

            ‫הייתי מאושר‪ ,‬עוד הרפתקאות מרובות מחכות לי עם אנני‪.‬‬

‫עליתי עם אשתי לחדר המגורים והיא הייתה עדיין מחויכת ״מדהים‪,‬‬
‫פשוט מדהים‪...‬מאיפה זה בא ? אתה חושב שזה באמת משהו מעולם אחר ?‬

      ‫לא נראה לי על סמך מה שאני יודעת‪ ,‬שיש משהו כזה בשוק‪...‬״ אמרה‪.‬‬

‫״את האמת‪ ,‬אין לי מושג״ עניתי לרעייתי ״אבל למי איכפת‪ ,‬זו קופסא‬
‫שכל המטרה שלה היא טובה‪ -‬לגרום אושר‪ ,‬האם זו לא מטרה מספיק טובה‬

                              ‫ונעלה ?״ שאלתי וקיוויתי לתשובה לא צינית‪.‬‬

     ‫״זה קצת כמו אל‪-‬אס‪-‬די‪ ,‬אולי אפשר להתמכר לזה כמו לסמים ?״‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48