Page 82 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 82

‫הזמן של אנני |‪82‬‬

‫והבת שלך כנראה מזמן כבר לא בת חמש״ פניתי לאנני ואמרתי ״נכון שנחגוג‬
‫לך יום הולדת עשר בשנה הבאה ?״ אנני צחקה‪ ,‬אימא הנידה בראשה‪,‬‬

                                                       ‫והאווירה השתחררה‪.‬‬

‫מיה התיישבה בסלון ודיברה איתי על השנה הבאה‪ ,‬אנני אמורה הייתה‬
‫להתחיל ללמוד בכיתה א׳ והיא הייתה רוצה לרשום אותה לבית ספר פרטי‪,‬‬

     ‫היא לא האמינה בחינוך הציבורי וחשבה שמגיע לביתה את הטוב ביותר‪.‬‬

‫הסכמתי איתה‪ ,‬היא צריכה לפרוח ולקבל את ההעשרה המתאימה‬
‫והנכונה‪ .‬הבעיה היחידה הייתה העלויות שהיו גבוהות פי ארבע מהמסלול‬
‫הרגיל‪ ,‬אמנם היא ומייקל הרוויחו משכורת נאה ביחד‪ ,‬אבל מיה בקרוב כנראה‬
‫תכנס להריון‪ ,‬אני מקווה‪ .‬לאור מה שאנחנו יודעים עליה מההריון עם אנני‪,‬‬
‫היא תהיה חייבת לשמור על עצמה ולא לעבוד קשה מדי‪ ,‬וזה התבטא כמובן‬

                                                                ‫במשכורתה‪.‬‬

‫אשתי ואני ניהלנו משק בית עשיר למדי‪ ,‬כך שיכולתי לאפשר לעצמי‬
‫את התענוג בעזרה לאנני‪ ,‬אבל התנתי את התמיכה בהעשרה נוספת שהילדה‬

                                                               ‫חייבת לקבל‪.‬‬

‫מיה ביקשה מאנני ללכת לחדר אחר‪ ,‬כי היא רוצה להגיד משהו לסבא‪,‬‬
‫״אבל אני בוגרת״ התמרדה הקטנה‪ ,‬ובצדק‪ ,‬״אנני בבקשה‪ ,‬אני מבקשת יפה״‬
‫הרימה קולה מיה‪ ,‬״אוף‪..‬״ התחצפה הקטנה ‪,‬הסתכלתי עליה והיא הבינה‬

                                                                     ‫והלכה‪.‬‬

‫״אבא די‪ ,‬היא לא מחוננת‪ ,‬היא פשוט נבונה״ הדגישה מיה‪ ,‬אבל אני‬
‫ידעתי שאנני נועדה לגדולות‪ ,‬ורציתי בהצלחתה‪ ,‬לכן אמרתי ״אנני ילדה‪ ,‬אל‬
‫תדאגי היא תשאר כזו‪ ,‬לדעת יותר עם היכולת שלה לא יגרע ממנה אלא רק‬
‫יוסיף״‪ ,‬ביתי שתקה‪ ,‬חשבה‪ ,‬וקראה לאנני‪ ,‬״בואי חמודה ונלך הביתה‪ ,‬סבא‬

                              ‫שלך כנראה אוהב אותך מאוד״ אמרה וחייכה‪.‬‬

‫סוזי הגיעה הביתה‪ ,‬אמרה לי להתלבש בבגדים קצת פחות מרופטים‪,‬‬
‫אכלה משהו ואמרה לי שאנחנו יוצאים והולכים לסרט‪ .‬הייתי בשוק‪ ,‬אשתי‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87