Page 77 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 77

‫יודי מרטון |‪77‬‬

‫חשיבות המאורע הייתה ידועה לכולם‪ ,‬החלמונאים אכן תפסו את מקומם‬
‫בסדר מופתי‪ ,‬חששות רבים אפפו את רובם‪ ,‬פנים חפויות ונפולות נראו לאלה‬

           ‫שידעו או חשבו שידעו‪ ,‬והרצינות התהומית אפיינה את באי הכנס‪.‬‬

‫על במה נישאת‪ ,‬שמסביבה וילאות מבד אדום כדם תלויים מהתקרה‪,‬‬
‫ישב חלמונאי מכובד ומשני צידיו שני רצונאים חמורי סבר‪ ,‬לבושים בסרבלים‬
‫לבנים כשלג‪ ,‬על כסאות מוגבהים‪ ,‬ליד שולחן עץ לבן רחב ורב מידות ומעוצב‬

                                                                   ‫להפליא‪.‬‬

‫וכשהשקט שרר‪ ,‬נעמד חמילורן ‪ -‬תמיר והדור כחלמונאי הראשי‪ ,‬וביקש‬
‫בנימוס את אישור הדיבור משני אורחיו המכובדים‪ ,‬הרים ידיו ופשט אצבעותיו‬

              ‫ומחה בתקיעת כפיים ‪ -‬״הס לכם רבותי‪ ,‬שמעו דברי והסכיתו״‬

‫״אנחנו החלמונאים‪ ,‬אנחנו אנשי הרוח והנפש‪ ,‬אנחנו אלו שזורמים עם‬
‫האנרגיה מתוככי האדמה הטובה‪ .‬אנחנו אלו שעוזרים לנותנה להצמיח שתילים‬
‫ולתת נשמה לחי‪ ,‬אנחנו אלה שחיים בהרמוניה הדדית וצמודה עם הרצונאים‬
‫אנשי המעשה והביצוע‪ ,‬שהם ידידנו ואהובינו משחר הידיעה‪ .‬הם ואנחנו חווים‬
‫היום כשלון‪ ,‬חוסר יכולת‪ ,‬אי ידיעה נוראה‪ ,‬ואנחנו נופלים ללא ידוע לנו עד‬
‫מתי ולמה‪ .‬הדבר ידוע לחלקכם‪ ,‬ורבים מכם אכן מרגישים‪ .‬מחלה נוראה‪ ,‬אשר‬
‫לא ידועה ולא ברורה לנו‪ ,‬פגעה בנפשנו‪ ,‬במחמל ליבנו‪ ,‬ספירלאון איש ללא‬
‫גיל‪ .‬הוא שקיים מדורי דורות‪ ,‬הוא המורה והוא המנחה‪ ,‬הוא הרוח החיה של‬
‫כולנו ושל נותנה היא עולמינו‪ .‬לא ציפינו ולא ידענו‪ ,‬אבל נצחיותו פגה ועוברת‪,‬‬
‫והוא לא כאחד החלמונאים‪ ,‬הוא לא אנחנו‪ .‬הן אנחנו החלמונאים מהשורה לא‬
‫לעולם חוסננו‪ ,‬ואנחנו נמוגים בבוא יומנו‪ ,‬רצונאי נבחר להחליפו‪ ,‬והנה אנחנו‬

                                                               ‫שוב שלמים״‬

‫וחמילורן המשיך‪ ,‬ודמעה של צער ירדה על לחיו הלבנה מעיניו הכחולות‬
                                                           ‫כים של חמילורן‪.‬‬

‫״מיטב התרופות‪ ,‬מיטב הברכות ומיטב הרצונות‪ ,‬כל אשר בעולמינו‬
‫ניסינו‪ ,‬והוא על ערש דווי‪ .‬את מורשתו ינחיל ויעביר‪ ,‬ואת ידיעותיו ייתן עד‬
   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82