Page 72 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪72‬‬

‫המדובר‪ ,‬הפגישה הצפויה עם הרצונאי חורנוס נראתה יותר ויותר מלחיצה ולא‬
‫מעודדת להמשך‪.‬‬

‫הוא היה מוכרח לשבת‪ ,‬וללא התראה התיישב על ספסל מזדמן‪ ,‬דומריוס‬
‫התיישב לידו‪ ,‬ואלרנון הרגיש כמו רצונאי צעיר שרק נולד ומחכה לעידוד‬
‫מהוריו‪ .‬דומריוס התרומם ונעמד מולו ואמר ״אלרנון יקירי‪ ,‬אתה הולך לקראת‬
‫הטוב‪ ,‬אתה אינך יודע שאתה יודע‪ ,‬אבל תאמין לי שאין לך מה לדאוג״ ‪-‬‬

‫ואלרנון החל באמת לדאוג‪...‬‬

‫הוא קם‪ ,‬התנער כחתול המתיז מעליו את המים מעליו‪ ,‬התעשת‪ ,‬ופנה‬
‫לדומריוס ברצינות הראויה‪ ,‬״אני בסדר‪ ,‬בוא ונמשיך‪ ,‬אני מבין שאני כנראה‬

‫מוכן״ ובליבו מלמל לעצמו ‪ -‬אולי‪.‬‬

‫הלשכה הייתה מבנה גבה קומה‪ ,‬מעין חרוט לבן שחודו היה עשרות‬
‫מטרים מעליהם‪ ,‬דגל שחור גדול יריעה היה מונף בקצהו‪ ,‬וחלונות עגולים עם‬

‫ויטרזים צבעוניים‪ ,‬סובבו אותו מכל עבריו בחלקו התחתון‪.‬‬

‫דלת גדולה מאוד קיבלה את פניהם‪ ,‬ולפניה היו ישובים על ספסל בצד‬
‫מספר רצונאים‪ ,‬הם כרגיל האירו פנים לאלרנון שהחל להבין את גודל המאורע‬

‫בבואו‪.‬‬

‫הדלת נפתחה‪ ,‬ורצונאי עם סרבל לבן קיבל את פניו נגש אליו ולחץ את‬
‫ידו‪ ,‬״טוב שבאת‪ ,‬אלרנון‪ ,‬שמי חורנוס ואני ראש הלשכה של המרכז‪ ,‬בוא‬
‫ותכנס פנימה אנחנו מחכים לך״‪ ,‬חורנוס חייך חיוך טוב לב שהרגיע באחת את‬
‫אלרנון המבוהל מהמצב לו הוא נקלע‪ ,‬דומריוס הסתובב נפרד לשלום מאלרנון‬

‫והלך‪.‬‬

‫‪...‬‬

‫הסיפור נפסק‪ ,‬ואנני פנתה אלי ואמרה ״סבא אני מתה מסקרנות לדעת‬
‫מה קרה בתוך הלשכה‪ ,‬גם אתה חושב כך ?״‪ ,‬הייתי ממש מופתע ״אנני ? למה‬

‫את לא ממשיכה לספר לנו ?״‬