Page 75 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 75
יודי מרטון |75
לכל שרצה.
רוח לך ,צא וראה
כי נניף משכן מנוחתך
למעבה האדמה,
אותה רק רצית לעבדה.
כי מי יודע אולי נשמתך
היא זרעך.
בוא ויבוא לנו מושיע,
לא מקרב אנשי שלומך,
אלא מרצון הרצונאים
אשר כבר העניקו לנו כבר את מחליפך.
חמילורן סימן לנושאי הארון ,והם הרימו את הארון והניפו אותו
בזרועות ישרות כלפי מעלה ,לסמן את בואו לעולם שכולו טוב ,והחליקו את
הארון לתוך הבור וכיסוהו.
שיירה ארוכה לאין ספור של חלמונאים ,כל אחד נושא בידו פרח אחד
עברה ליד הארון ללא שום עיקוב ,עד אשר ערימה גדולה של פרחים כיסתה
את תלולית האדמה הטריה ולא ראו יותר את עפרה.
החבורה התפזרה ,והחלקה נשארה יתומה ,ללא סמל או מצבה ,רק
הזיכרון ידע.
והרוח הגיעה ...ומערבולת אוויר אדירה נשאה ולקחה את הפרחים
ופיזרה אותם לכל כיווני השמיים ,כאילו מצטערת נותנה ,היא אם התבל ,על
שנלקח ממנה מי שנתן לה את נשמת רוחה.
...
החלמונאים היו פזורים בכל רחבי נותנה ,אחת לתקופה היו מתכנסים
כולם לצורך העצמתם ,מכל קצוות תבל הגיעו ,חלקם הגיעו בהליכה ממושכת,
