Page 74 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪74‬‬

‫פרק ‪ - 14‬הכינוס‬

‫החלמונאים היו מרוכזים‬
‫כולם ליד החלקה‪ ,‬המספר שלהם‬
‫לא היה ידוע‪ ,‬אבל מאות מהם‬
‫עמדו מסביב ושתקו‪ ,‬המיה של‬
‫קינה נשמעה‪ ,‬ומספר חלמונאים‬
‫החזיקו על כתפיהם הצרות את‬
‫ארון הקבורה האדום כדם של ספירלאון איש ללא גיל‪.‬‬

‫חלמונאי מרשים‪ ,‬העונה לשם חמילורן‪ ,‬היה עטוי גלימה מעוטרת יותר‬
‫מהנורמה המקובלת‪ .‬הוא ניצב מעל הבור שיועד לארונו של ספירלאון ‪,‬הוא‬
‫סימן לנושאי הארון להניחו לידו‪ .‬והחל בניגון מתמשך וקולו היה כקול שירה‬

‫ענוגה ‪:‬‬

‫עת ללב ועת למזמור‬
‫עת לדעת כי הכול‪ ,‬אולי יעבור‪,‬‬
‫והרוח שנושבת לכיווני שמי הרום‬
‫אומרת לנו כי חדל‪ ,‬להיות עוד באור‪.‬‬
‫והנפש שלנו חצויה ‪ -‬ואין היא חדלה‪.‬‬
‫כי היה הוא ללא גיל ‪ -‬ספירלאון‪,‬‬
‫הוא היה נותנה‪ ,‬הוא היה כל יכול‪,‬‬

‫לברוא וגם לחדול‪,‬‬
‫כשהוא נגע התפרחת פרחה‪,‬‬
‫כשהוא סימן ‪ -‬גבעול של קמה את זרעו פיזר כאבקה‪.‬‬

‫זה דורות שידע‪,‬‬
‫מעת של שתיל חממה‪ ,‬עד לעץ הרמה‬

‫שנופף ענפיו להצל הקרקע‪.‬‬
‫והוא שחשב‪ ,‬ונתן אהבה‬