Page 36 - אשולין / יודי מרטון
P. 36

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

‫דור היה מאד נבוך מהסיטואציה‪ .‬הוא התיר את עצמו וירד מאשולין‪ ,‬מסתכל‬
‫המום על הערב הרב של האנשים בגלימותיהם‪" .‬איך הם ידעו שנגיע היום?"‬

                                                                          ‫הוא חשב‪.‬‬

‫אשולין‪ ,‬שקראה את מחשבותיו‪ ,‬ענתה "היום זה החג למעני‪ .‬כאן בישוב ששמו‬
‫אורייה‪ ,‬חוגגים את חג ההתחדשות מידי תשעה חודשים‪ ,‬כי הם יודעים‪ ,‬כפי‬

             ‫שהבנת‪ ,‬שאני מגיעה עם מיועד נבחר חדש‪ .‬דור יקירי‪ ,‬זה אתה"‪.‬‬

‫היא הוסיפה והסבירה "את חג ההתחדשות חוגגים כל פעם בעונה אחרת של‬
‫השנה‪ ,‬כי הוא במחזור של תשעה חודשים‪ .‬במשך ארבע שנים הוא נחגג פעם‬

                            ‫בקיץ פעם בסתיו ואחרי זה בחורף ולבסוף באביב"‪.‬‬

‫היא המשיכה "הערב יתכנסו כולם לחגוג את חג התחדשות האביב‪ .‬הם יגיעו‬
‫בבגדיהם האביביים והירוקים‪ ,‬כי לכל עונה מיוחדים בגדיה שלה‪ .‬גם אותך‬

                                                    ‫ילבישו בבגדים ירוקים‪ ,‬דור"‪.‬‬

‫דור היה משועשע‪ .‬חגים הוא אוהב‪ .‬בוודאי יהיה שמח ואולי גם טעים‪ .‬משימה‬
                                                                            ‫כלבבו‪..‬‬

‫ניקודין נגשה אליו והזמינה אותו לבית הוריה‪ .‬הוא אורח הכבוד שלהם‪ ,‬כך‬
                                                                           ‫הדגישה‪.‬‬

‫דור הוריד את האוכף מאשולין‪ .‬הציפור הודתה לו‪ ,‬התנערה מעט ואמרה‪,‬‬
‫שממחר הוא צפוי לעבוד קשה‪ ,‬כי משימותיו יהיו רבות‪ .‬היא המליצה לו‪ ,‬לכן‪,‬‬

                                             ‫שייהנה היום ככל יכולתו מיום החג‪.‬‬

‫דור חייך אל אשולין‪ ,‬כשותף וחבר‪ .‬הוא ראה‪ ,‬שמספר גברים ונשים הקיפו‬
‫את אשולין‪ ,‬ותוך כדי שירה ונגינה הובילו אותה למבנה מפואר בפאתי הישוב‪.‬‬
‫הוא צפה ארוכות במהלכם‪ ,‬תוהה במה מדובר‪ ,‬עד שחש בנגיעה בזרועו‪ .‬הייתה‬

                                               ‫זו ניקודין שסימנה לו לבוא איתה‪.‬‬

                          ‫‪35‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41