Page 39 - אשולין / יודי מרטון
P. 39

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

                          ‫"נכון‪ .".‬שמע בראשו את קולה הצפצפני של אשולין‪.‬‬

        ‫"תפסיקי להקשיב לי‪ ,‬מותר לי לחשוב בלי בקרה!" ציווה דור במוחו‪.‬‬

                                            ‫"בסדר‪ ,‬בסדר" ענתה במוחו אשולין‪.‬‬

‫האוכל היה נהדר‪ :‬מגוון גבינות שלא הכיר‪ ,‬פשטידות‪ ,‬ירקות ופירות שונים‬
‫ומשונים וכולם מאד טעימים‪ ,‬לחמים טריים וחמים ושתיה חמה וממותקת‪ .‬לא‬

                                                            ‫היה בשר על שולחנם‪.‬‬

‫דור‪ ,‬שהרגיש כבר רגוע יותר‪ ,‬שאל את היושבים לידו שאלות רבות והם‬
‫שמחו לענות לו‪ .‬עולמם‪ ,‬לפי סיפורם של היושבים‪ ,‬היה עולם של עשייה‬

 ‫מבוססת חקלאות‪ .‬המסחר היה באמצעות החלפה‪ ,‬פירות תמורת בגד למשל‪.‬‬

‫הם חיו חיים פשוטים ונעימים‪ .‬הם נהנו בעולמם ממוסיקה‪ ,‬משירה וריקודים‪.‬‬
‫הם עסקו בציור ובפיסול‪ ,‬בספורט ובמשחק‪ .‬הלימודים של הילדים מעבר‬

                     ‫להכשרה במקצועות השונים כללו שעורי מוסיקה ואמנות‪.‬‬

                                                      ‫עולם אידאלי‪ .‬הכול בו טוב‪.‬‬

‫דור הרהר ומעט פחד התגנב למחשבתו "אשולין היא היחידה ששומרת על‬
‫המצב הזה? מה יהיה אם יקרה לה משהו? הם יהיו כמו עולמנו‪ ,‬ששולטים בו‬

                                           ‫מלחמות וחוסר התחשבות בסביבה?"‪.‬‬

‫לאחר שסיימו לאכול קמו חלק מהאנשים מכיסאותיהם‪ .‬הם אמרו שהם צריכים‬
‫להתכונן‪ .‬דור תהה מה עומד לקרות עכשיו‪ ,‬אך תהייתו לא ארכה זמן רב‪ .‬אחד‬
‫מבני הבית‪ ,‬דוריאן שמו‪ ,‬החל לנגן על מעין חמת חלילים מנגינה רגועה‬
‫ומהפנטת‪ .‬כל יושבי השולחן קמו וכולם נכנסו לחדרים‪ .‬ההמולה הייתה רבה‪.‬‬
‫הם חזרו כולם‪ ,‬מהילדים הקטנים ועד המבוגרים‪ ,‬לבושים בגלימות וכותנות‬

                              ‫בצבע ירוק בהיר‪ ,‬מעוטרות ברקמת פרחים ועלים‪.‬‬

                          ‫‪38‬‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44