Page 10 - קטלוג פריחה מאוחרת
P. 10
נינו הרמן, "אם אני בא ממקום של אהבה,
והצילום נובע משם ,המתבונן
ללאכותרת2014 , בצילום קולט אתזהגם בלי להבין
אתזה .משהו בו פוגש איזה עומק
הזרקתדיועלנייר הוטפרס70x50 ,ס“מ שקיים שםוהוא מצליח להתחבר
לרגש שהניעאותיכשצילמתי.אלה
הצילום שלנינוהרמןממלאאתהפרייםבוילוןעם הזרעים שאנירוצהלזרועבמציאות
דוגמאעדינה שלעלים.המבטהואמתוךהביתאל –איך מספריםאת הסיפור הזה,על
החלון המוגף .אור השמש חושף צללים של קרבה ועל אינטימיות ,לאנשים
צמחייה משורגת ומגוונת מהבחוץ ,ש"נוגעת" שקמים בבוקר והמציאות שלהם
ומתמזגת במקומות מסויימים עם הדוגמא שעל קשה ,והם מאבדים את הביטחון
הוילון .הבחירה בדוגמא עדינה של עלים בוחרת והאמונה שיש משהו שמעבר.צילום
להציגאת העולם שבחוץכנאיביועדין .הצבעוניות כזה מזכיר שיש פעימה ברגע הזה
כמעטואינהקיימתוקשהלעמודעל טיבהבמיוחד שנלכד במצלמה ,שאין דבר שהוא
כשאור השמש חודרדרך הוילוןומאיראת הפריים יותרגדול מהיומיום,ואםנדעלחיות
בצבעיםזהובים .הטקסטורות על הוילוןיוצרות אותו בכבוד ,המציאות תשתנה .אני
תחושה)מדומה( שלעומק .הבחירהבוילוןנעשית קודם כול רוצה לעודד אנשים
עלידייושבי הבית ,ה"בפנים",כמו מדובר בדיוקן להתבונן .הנה רגע לא מטופל ,לא
עצמי סימבולי.יש מחיר לבחירה -בין הבפנים מבוים ,רגע אמיתי של קשר בין
לבחוץ נפערת תהום בתפיסה של הצד השני. אנשים ,שהצלם עד לו מבלי שהוא
האשלייה שהוילוןיוצר משרתת אתיושבי הבית. מתערב בו,ושהנוכחים מאפשרים
הםנשארים מחוץ לפריים,ובוחרים כיצד להציג לצלםלהתבונן בהם עם אמון עצום.
את עצמם כלפי חוץ .אך התפיסה של ה"בחוץ" זה מחזיר מין רובד של אמון בסיסי
מתוך הבית חלקיתומוגבלת .אנו חשופיםלהצגה
הדואליתוהסתומה שמודפסת על הוילוןוחשופים במציאות".
למחצהלצללי העולם החיצוני .מה שקורהבפנים מתוך ראיון שערך אריאל הורוביץ
הבית אינו נגיש בכלל .כמו תיאטרון צללים – עםנינו הרמןבעיתון"מקורראשון",
הקהליושבבחשיכהועל הבמה מוצגת הצגהדרך
וילון .איש מהיושביםבקהללאיודעכיצד הדברים יולי :2018
נראים באמת על הבמה מאחורי הוילון ,ואיש
מהמציגים על הבמהלארואהבכלל את האנשים
בקהל–כיצד הםנראים,כיצד הם מגיבים.