Page 8 - קטלוג פריחה מאוחרת
P. 8

‫אוהד מילשטיין‪,‬‬  ‫אוהד מילשטיין הוא‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
                                                                 ‫קולנוען‪ ,‬אמן ומרצה‪ .‬עבודות‬
                                               ‫שתיביצים‪2008 ,‬‬    ‫האמנות שלו מאופיינות בקו נקי‬
                                                                 ‫בעל אסתטיקה גבוהה‪ .‬הטקסטים‬
              ‫הזרקתדיועלנייר הוטפרס‪70x50 ,‬ס“מ‬                    ‫הויזואלים שלו משתמשים באותה‬
                                                                 ‫אסתטיקה כדי להפנות את תשומת‬
‫הצילום שתיביצים מעביר תחושהקרה‪ ,‬סטרילית‬                          ‫הלבלנרטיב של העבודה‪ ,‬המאתגר‬
‫כמעט‪ ,‬של שתי ביציםוהשתקפותיהן על משטח‪.‬‬                           ‫את הצופה באופן אינטלקטואלי אך‬
‫אין שום התייחסות לזמן או מקום מסויימים‪.‬‬
‫הדואליות הכפולה‪ ,‬שתי ביציםושתי השתקפויות‬                                                               ‫גםרגשי‪.‬‬
‫מעוררת דמיון ל"מטאמורפוזה שלנרקיסוס" של‬
‫דאלי‪ ,‬בו נרקיס הבוהה במים כמו משתקף כיד‬                          ‫בין העבודות שמתכתבות)גם אם‬
‫האוחזת ביצה אשר ממנה בוקענרקיס‪ .‬לכאורה‬                           ‫מתוך השוליים( עם הנרטיביות של‬
‫לא הרבה קורה בצילום‪ ,‬אך כשהמחשבה חוצה‬                            ‫עולם הקולנוע‪ ,‬לעבודות קונספ‪-‬‬
‫את הרגע הקפוא בצילום נכנס מתח רב‬                                 ‫טואליות ופורמליסטיות יותר לא‬
‫לסיטואציה‪ .‬לפי תפיסתנו‪ ,‬ביצים אמורות‬                             ‫ברור איזה כובע חובש מילשטיין‪-‬‬
‫להתבקעומתוכן אמורים לבקוע חיים‪ .‬הצילום‬
‫מעביר תחושה של תנועה‪ ,‬של חיים בהכנה‪ -‬קו‬                                                      ‫אמןאו קולנוען?‬
‫האופק חוצה את הביצה הרחוקהיותר‪ ,‬שאינה‬                            ‫מילשטיין‪":‬אני חובש כמה וכמה‬
‫בפוקוס‪.‬נראה כאילו הזמן שעובר מיוצג עלידי‬                         ‫כובעים‪ :‬אני עוסק באמנות‪ ,‬מרצה‬
‫אופקדו מימדי הנראה כאילו צבע המשטח מילא‬                          ‫באוניברסיטה‪ ,‬במאי‪ ,‬וגם צלם‬
‫בעבר את התמונהוכעת הוא לאט לאט אוזל‪.‬‬                             ‫טלביזיה‪ .‬כל ה"כובעים" האלה‬
‫האםיבקעוחייםמשתיהביצים?אםכןמי תיבקע‬                              ‫מקבילים לערימת ניירות שיוצרת‬
‫קודם?ואולי אחת מהן לא תיבקע לעולם?ואולי‬                          ‫הר‪ ,‬קשה לבודד פרט מתוכו‪....‬אני‬
‫אלו שתיביציםלאמופרותאשררקמסמנותאחת‬                               ‫חושב שכל עבודה שאני מציג‬
‫לשניה את המתח והלחץ של המטאמורפוזה‬                               ‫במרחב הציבורי היא כמו מכתב‬
‫שאובייקטים שכמותם צריכים לעבור? החיים‬                            ‫שנשלח‪ ,‬בלי כתובתובלי מכותב‪.‬‬
‫הפוטנציאלים מסומנים עלידיכל אחת מהביצים‬                          ‫הקשר שלי עם הצופהיוצא מתוך‬
‫והימצאות שתיהן ‪-‬האחת ברורה‪ ,‬השנייה לא‬                            ‫שאיפה שהצופהימצא עניין באותו‬
‫בפוקוסונראה כאילו הזמן אוזל לה – מייצרת‬                          ‫"מכתב"‪,‬יקרא אותו‪,‬וירגיש כלפיו‬
‫תחרות סמויה בחיים המתרחשים או לא‬                                 ‫כאילו נכתב במיוחד עבורו‪ .‬הייתי‬
                                                                 ‫מאוד שמח אם כתגובה לאותה‬
                                               ‫מתרחשיםבתוכן‪.‬‬     ‫חוויית צפיהיכתוב הצופה מכתב‬
                                                                 ‫משלו וישלח אותו )אלי‪ ,‬למישהו‬
                                                                 ‫אחר‪ ,‬אולחלל העולםבאופןכללי(‪.‬‬
                                                                 ‫שרשור כזה של השראה שמולידה‬
                                                                 ‫פעולה חדשה הוא חווית הצפייה‬

                                                                                                   ‫המושלמת‪".‬‬
                                                                 ‫מתוךראיון שערכהמיכלוילצקיעם‬
                                                                 ‫אוהדמילשטייןבאתרוואלה תרבות‪,‬‬

                                                                                              ‫ספטמבר ‪.2008‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13