Page 3 - etmol_135

‫זקני השבט נועדים‬

‫חסדאי‪ ,‬ביקש שיעמידו לרשותו אנייה על מנת להפליג‬ ‫ידיעותינו מימי הביניים על הכוזרים ועל התגיירותם‬
‫לכזריה‪.‬‬ ‫מעטות יחסית‪ .‬הן מורכבות מחצי תריסר תעודות עבריות‬
‫ומאזכורים קצרים בטקסטים עבריים‪ ,‬וכן מאזכורים במקורות‬
‫ה‪ .‬איגרת לשליט‪ .‬קטע בלבד נשתמר בגניזה של קהיר‪ .‬זהו‬ ‫ביזנטיניים‪ ,‬ערביים‪ ,‬פרסיים ובעוד כמה כתבים מהמזרח‪.‬‬
‫העתק מן המאה ה־‪ 12‬או בסמוך לה‪ .‬במכתב מאשרים בחצרו‬ ‫הללו הביאו בעקבותיהם כתיבה נרחבת יחסית בעת החדשה‪.‬‬
‫של עבד־אל־רחמן בקורדובה קבלת איגרת מן השליט‪ .‬יש מי‬
‫שסבור שחסדאי הוא ששלח איגרת זו לקיסר קונסטנטין‪,‬‬ ‫התעודות העבריות הן‪:‬‬
‫בעלה של הלנה‪ ,‬או לשליט אחר‪ ,‬אולי בקשר לפנייה דלעיל‪.‬‬ ‫א‪ .‬איגרתו של חסדאי אבן שפרוט ליוסף מלך הכוזרים‪.‬‬
‫ו‪ .‬מכתב שנשלח מקייב או לקייב‪ ,‬ובו המלצה לנזקק‬ ‫מתוך התעודה עולה כי חסדאי‪ ,‬רופא ומדינאי בחצרו של‬
‫שיהודים יתמכו בו כספית‪ .‬לאחדים מן החתומים על המכתב‬ ‫עבד־אל־רחמן השלישי בקורדובה‪ ,‬כתב למלך כזריה באמצע‬
‫שמות טורקיים‪ ,‬שסבורים כי הם כוזריים‪ .‬מפרסמי המכתב‬ ‫המאה העשירית וביקש ממנו לספר לו ידיעות על ממלכתו‬
‫תיארכו אותו ל־‪ 930‬בקירוב‪ ,‬ואם נכון הדבר‪ ,‬זהו המסמך‬ ‫ותולדותיה‪ .‬בין שאר דברים מספר חסדאי על ניסיונות שלא‬
‫הכוזרי המקורי היחידי מן המאה העשירית שנתגלה עד־כה‪.‬‬ ‫עלו יפה לשגר שליחים לכזריה ועל הצעתם של שני יהודים‬
‫לאלה יש להוסיף מסמכים אחרים‪ ,‬שאף־על־פי שלא‬ ‫ממדינה סלבית לשאת את מכתבו אל המלך דרך מזרח‬
‫נזכרים בהם הכוזרים‪ ,‬נקשרו מסיבה זו או אחרת לשש‬ ‫אירופה‪ .‬לא בא לידנו עותק האיגרת מימי הביניים‪ .‬כתב היד‬
‫הקדום ביותר הוא מן המאה ה־‪ .16‬עם זאת‪ ,‬מדברי ר׳ יהודה‬
‫התעודות שנמנו לעיל‪ ,‬והם‪:‬‬ ‫הברצלוני בסוף המאה ה־‪ 11‬או בראשית המאה ה־‪,12‬‬
‫ז‪ .‬איגרת מקהילה יהודית בדרום איטליה לאישיות יהודית‪,‬‬ ‫המצטט מתשובת המלך לחסדאי‪ ,‬ניתן להסיק שכבר אז היתה‬
‫אולי חסדאי אבן שפרוט‪ ,‬ובה תיאור רדיפת יהודים ותלאותיה‬ ‫קיימת איגרת משל חסדאי למלך‪ .‬אמיתותה של האיגרת‬
‫של אחד בשם שמואל‪ ,‬שליחו של הנמען‪ .‬עותק לא שלם‬ ‫שנויה במחלוקת חריפה בין החוקרים‪ ,‬כאשר הדעות נעות בין‬
‫דחייתה הגמורה כזיוף לבין אשרורה ומתן אמון גמור‬
‫נשתמר בגניזה של קהיר‪.‬‬
‫ח‪ .‬מכתב מקהילות בצרפת לאישיות יהודית‪ ,‬אולי חסדאי‬ ‫באמיתותה‪.‬‬
‫אבן שפרוט‪ ,‬ובו נזכר שמואל‪ ,‬שליחו של הנמען‪ ,‬הזהה אולי‬ ‫ב‪ .‬תשובת המלך יוסף לחסדאי אבן שפרוט‪ ,‬המכילה תיאור‬
‫לאיש המוזכר באיגרת הקודמת‪ .‬כמו כן נזכרים במכתב‬ ‫של תולדות הכוזרים והתגיירותם‪ .‬יש בידינו שתי נוסחאות‬
‫שלושה יהודים אחרים‪ ,‬שהגיעו לצרפת מקורדובה‪ .‬לשניים‬ ‫של האיגרת‪ :‬האחת ארוכה והשנייה קצרה‪ .‬הארוכה מצויה‬
‫מהם שמות זהים לאלה הנזכרים במכתבו של חסדאי ליוסף‬ ‫בכתב יד שטוענים כי הוא מימי הביניים‪ ,‬אולם מוצאו חשוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬איגרת מאת יהודי כוזרי המכילה מקצת תולדותיהם של‬
‫מלך הכוזרים‪ .‬עותק בלתי שלם נשתמר בגניזה של קהיר‪.‬‬ ‫הכוזרים והתגיירותם‪ .‬הטקסט לוקה בחסר והיה לפנים חלק‬
‫בנוסף לתעודות האלה מוזכרים כזריה‪ ,‬הכוזרים‬ ‫ממסמך ארוך יותר‪ .‬הקטע נשתמר בגניזה של קהיר‪ ,‬וסבורים‬
‫והתגיירותם בכתבים עבריים מן התקופה ההיא‪ ,‬שעם‬ ‫כי הוא מן המאה ה־‪ .12‬דברי הכותב על הוויכוח המפורסם‬
‫מחבריהם נמנים רב סעדיה גאון‪ ,‬אבו יוסוף יעקוב‬ ‫בין נציגי שלוש הדתות המונותיאיסטיות שונה מזה‬
‫קירקיסאני ויפת בן עלי )שני האחרונים היו קראים( מן‬ ‫שבתיאורים אחרים‪ .‬האיגרת מכילה ידיעות רבות על‬
‫המאה העשירית; ר׳ יהודה בן ברזילי מברצלונה מסוף המאה‬
‫ה־‪ 11‬וראשית ה־‪ ;12‬אברהם בן דאוד‪ ,‬הכרוניקאי‪ ,‬והנוסעים‬ ‫הכוזרים שאינן מוכרות ממקורות אחרים‪.‬‬
‫בנימין מטודלה ופתחיה מרגנסבורג מן המחצית השנייה של‬ ‫ד‪ .‬פנייה בכתב לגבירה למען יהודי ארצה‪ ,‬ובה המלצה‬
‫המאה ה־‪ ;12‬ויהודה הלוי‪ ,‬אשר השתמש בסיפור ההתגיירות‬ ‫שתגן עליהם‪ .‬קטע בלבד נשתמר בגניזה של קהיר — כנראה‬
‫העתק מן המאה ה־‪ 12‬בקירוב‪ .‬המכתב יוחס לחסדאי אבן‬
‫כרקע לעלילה של ספר ה״כוזרי״ סמוך לשנת ‪.1140‬‬ ‫שפרוט‪ .‬ויש מי שסבור שנכתב אל הלנה‪ ,‬קיסרית ביזנטיום‪,‬‬
‫כמו כן קיימים די הרבה אזכורים של כוזרים‪ ,‬כזריה‬ ‫או לחלופין‪ ,‬לבתה אגתה‪ .‬כמו כן הוצע שהכותב‪ ,‬כלומר‬
‫והאלמנט היהודי בה בכתביהם של כרוניקאים ונוסעים או‬