Page 4 - etmol_135
P. 4

‫שהכילו ידיעות מפורשות על הכוזרים‪,‬‬                                                                             ‫אוהל מגורים כוזרי‬
‫ושנחשבו על ידי אחדים מן החוקרים‬
                                                          ‫גיאוגרפים ערבים‪ ,‬אולם הם מכילים אך מעט ידיעות‬
      ‫כבעלי משמעות לעניין הכוזרים‪.‬‬                                                          ‫אותנטיות ומכלי ראשון‪.‬‬
‫הופעת מסמכים אלה גרמה מייד‬
‫למחלוקת חדשה‪ .‬התפרסמו מספר‬                                ‫התיאורים הערביים של הכוזרים‪ ,‬אחידים פחות או יותר‬
‫גדול של מאמרים וחיבורים שלמים‬                                           ‫בעיקרי הדברים‪ ,‬אף כי הם חלוקים בפרטים‪.‬‬
‫שהוקדשו לתולדות הכוזרים ואשר‬
‫התייחסו לקטעי הגניזה ולתיעוד‬                              ‫הכוזרים מוזכרים גם במקורות הביזנטיניים ובעוד אחד או‬
‫ממקורות לא יהודיים‪ .‬בין הפרסומים‬                          ‫שניים אחרים‪ .‬המקור הביזנטיני החשוב ביותר לתולדות‬
‫היה ספרו של החוקר הישראלי אברהם‬                           ‫הכוזרים הוא קרוב לוודאי חיבורו של הקיסר קונסטנטין‬
‫נ‪ .‬פולאק ״כזריה״ שיצא לאור בשנות‬                          ‫השביעי פורפירוגיניטוס‪ ,‬שאותו כתב סמוך לשנת ‪,948‬‬
‫הארבעים בעברית ועורר תשומת לב‬                             ‫משמסר את השלטון במדינה לידי אישתו הלנה וחותנו‬
‫רבה‪ .‬פולאק טען לממלכת גרים יהודית‬                         ‫רומנוס ליקאפנוס‪ .‬כמו כן נכללות ידיעות על הכוזרים‬
‫דחבת ידים בכזריה שהתקיימה מאות‬                            ‫בכרוניקה רוסית‪ ,‬לקט בן המאה ה־‪ ,12‬שבדרך כלל אינה בת‬
‫שנים‪ .‬ספר זה עורר הדים רבים‬                               ‫סמכא לגבי עניינים שזמנם לפני מועד כתיבתה‪ .‬היא מכילה‬
‫והיסטוריונים שונים ביקרוהו בחריפות‪.‬‬                       ‫תיאור של הוויכוח שמסופר עליו כי התקיים בכזריה בין נציגי‬
‫הוא גם עורר דמיונות רבים על ממלכה‬                         ‫שלוש הדתות המונותיאיסטיות — אלא שלפי גרסת‬
‫יהודית כאילו בלב אסיה באמצע ימי הבינים‪ .‬אולם כאמור‪,‬‬       ‫הכרוניקה ניצח הנציג הנוצרי ובשל כך קיבל השליט‬
‫המסמכים השונים הקשורים לכוזרים אינם מאשרים מסקנה‬          ‫ולדימיר את הנצרות‪ .‬כמו כן קיימים אי אלו ממצאים‬
‫שכזו‪ .‬את הקטע הוודאי פחות או יותר של כזריה היהודית‬        ‫ארכיאולוגיים בדבר יישובים של הכוזרים‪ ,‬שנתגלו על ידי‬

                                         ‫ניתן לסכם כיום‪:‬‬                   ‫הסובייטים‪ ,‬והכוונה בעיקר לכלים שונים‪.‬‬
                                                          ‫לו אפשר היה לסמוך על כל הידיעות הללו‪ ,‬היתה עולה‬
               ‫מי היו הכוזרים‬                             ‫מהן תמונה שטחית‪ ,‬אף כי מדויקת בקוויה העיקריים‪ ,‬של‬
                                                          ‫כזריה‪ ,‬תולדותיה וקשריה עם היהדות במשך כ־‪ 300‬שנה )או‪,‬‬
‫הכוזרים‪ ,‬שבט טורקמני ממרכז אסיה‪ ,‬נדד מערבה‬                ‫כפי שיש טוענים‪ ,‬במשך ‪ 500‬שנה(‪ .‬יש הבדלים וסתירות‪,‬‬
‫והתיישב בגבולות האימפריה הביזנטינית באזורי הים‬            ‫אולם לא יותר מאשר כרגיל‪ .‬המסמך העברי היחידי בן הזמן‬
‫השחור‪ ,‬הקווקז והים הכספי‪ ,‬בסביבות המאה ה־‪ .6‬הם‬            ‫ההוא‪ ,‬שנדמה כי האותנטיות שלו נעלה מכל ספק‪ ,‬הוא‬
‫נעשו מעורבים בהדרגה בפוליטיקה הביזנטינית‪ .‬יחסיהם עם‬       ‫המכתב של קייב )תעודה ו׳(‪ .‬כל שאר המסמכים העבריים‬
‫היוונים )הביזנטים( עברו תמורות בהתמדה‪ ,‬כולל נישואים‬       ‫שנויים במחלוקת‪ .‬על אמיתות תשובתו של המלך יוסף‬
‫בין המשפחות של השליטים מחד ומלחמות מאידך‪ .‬החל‬             ‫)תעודה ב׳( כבר עירער ר׳ יהודה הברצלוני סמוך לשנת‬
‫במאה השביעית הופעל על הכוזרים לחץ צבאי מתמיד על ידי‬       ‫‪ .1100‬המערערים היו מרובים מן המחזיקים באמינות‬
‫העוצמה הערבית־המוסלמית המתרחבת‪ .‬הקווקז נהפך לקו‬           ‫המסמכים‪ .‬במאה ה־‪ 19‬החלו כמה חוקרים לתת אמון‬
‫ההגנה העיקרי של הכוזרים‪ ,‬ואחרי שורת מלחמות הם בלמו‬        ‫בשני המכתבים זה של חסדאי אבן שפרוט וזה של תשובת‬
‫את ההסתערות מן הדרום‪ .‬הכוזרים נלחמו גם עם האומות‬          ‫המלך יוסף‪ .‬קרוב לוודאי שהיה זה גילוי המקורות הערביים‬
‫שסבבו אותם‪ ,‬וביניהם הבולגרים‪ ,‬האלאנים ושבטים אחרים‪.‬‬       ‫במאה ה־‪ ,19‬שאישרו את דבר התגיירותם של הכוזרים‪,‬‬
‫חלק אילצו להמשיך ולנוע‪ ,‬ואילו אחרים נכנעו להם או העלו‬     ‫שגרם לכך שמספר הולך וגדל של חוקרים החל לתת אמון‬
                                                          ‫באמיתות שני המכתבים‪ ,‬או לפחות באמינות גרעין הפרשה‬
                                                ‫להם מס‪.‬‬   ‫המובאת בהם‪ .‬אולם לקראת סוף המאה‪ ,‬שוב גדל מחנה‬
‫נאמר על הכוזרים שלפנים דתם היתה השאמאניזם‪ ,‬עבודת‬          ‫הספקנים‪ ,‬יהודים ולא־יהודים‪ .‬ספקותיהם התרכזו בעיקר‬
‫אלילים‪ ,‬אולם במהרה היו נתונים להשפעה נוצרית‪ ,‬יהודית‬       ‫באותנטיות של האיגרות‪ .‬אולם רובם לא חלקו עוד על‬
‫ומוסלמית‪ .‬אי־שם באמצע המאה ה־‪ 8‬התגיירו שליטי‬              ‫אמיתות הגרעין ההיסטורי של הסיפור במכתבים‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫הכוזרים‪ ,‬בעקבות הוויכוח המפורסם בין נציגי שלוש הדתות‪.‬‬     ‫עצם התגיירותם של הכוזרים לא היה עוד שנוי במחלוקת ורק‬
‫בלי לדון בשאלת האמיתות ההיסטורית של הוויכוח הזה‪,‬‬
‫המניעים להחלטת הכוזרים לבחור ביהדות תוארו כפוליטיים‪,‬‬                            ‫עקשן אחד או שניים סירבו להיכנע‪.‬‬
‫וזאת כפי הנראה במידה רבה של צדק; כלומר‪ ,‬הם ביקשו‬          ‫ואז נתגלו בגניזה של קהיר המסמכים העבריים האחרים‪,‬‬
‫בדרך זו לשמור על עצמאותם מול האימפריה הביזנטינית־‬

              ‫הנוצרית במערב והערבים־המוסלמים בדרום‪.‬‬
‫מעולם לא הוברר באיזו מידה הפכו הכוזרים ליהודים‬
‫שומרי מצוות לכל דבר‪ ,‬לפחות בשלבים הראשונים‬
‫להתגיירותם‪ ,‬והאם המוני הכוזרים‪ ,‬חוץ מהחוגים‬
‫השליטים‪ ,‬התגיירו אף הם‪ .‬השאלות הללו שנויות‬
‫במחלוקת בין החוקרים עד עצם היום הזה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫מוסכם בדרך כלל‪ ,‬שאירעה התגיירות‪ ,‬וכי מדובר בגיור‬
‫ליהדות הרבנית ולא לקראית או לזו של כיתה יהודית אחרת‪,‬‬
‫וכי היא הקיפה לפחות את השכבות השליטות בקרב‬
‫הכוזרים‪ .‬עם זאת נראה כי חלקים גדולים של העם הכוזרי‪,‬‬
‫ובכלל אלה מרבית אנשי הצבא‪ ,‬היו נוצרים או מוסלמים‪ .‬כמו‬
‫כן חיו בכזריה יהודים מבטן ומלידה שהיגרו לשם ממדינות‬

                                                  ‫שכנות‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9