Page 5 - etmol_135
P. 5
הערבה הכוזרית לעומת זאת ,קיימת אי בהירות לגבי
זהותם של השליטים היהודים בכזריה
באנגליה ארתור קסטלר בספר ״השבט השלושה עשר״ )ובדרך כלל סבורים שהיו אלה הכגנים(
שקיבל פירסום רב ,יחד עמו היו אחרים המפרסמים דעה זו במשך דורות אחדים ,וזאת בגלל ידיעות
המבוססת על ההנחה שרוב או אולי כל הכוזרים נהפכו סותרות בתיעוד וחוסר הוודאות בדבר
ליהודים לכל דבר בין המאות השמינית והעשירית;
שהממלכה הכוזרית התקיימה כמדינה יהודית עצמאית עד אמינותו.
פלישת המונגולים בראשית המאה ה־ ;13וכי המוני יהודים בירתה של כזריה היתה אטיל־איטיל
כוזרים היגרו מכזריה לפני ואחרי 1240והתיישבו ברוסיה, בשפך הוולגה ,והכוזרים איכלסו
יישובים ומבצרים גם במקומות אחרים.
בליטא ובפולין. אולם נדמה שלא זנחו לגמרי את מנהגי
פולאק בעל הספר ״כזריה״ ,אחד האדריכלים הראשיים של הנוודים שלהם .יש מעט ידיעות
התיאוריה הזאת ,הוסיף לה גם את הפן הגרוטסקי ,לפיו מפוזרות על פעילותם הכלכלית ,בה
נולדה היידיש בחצי האי קרים ,כבת לניב גרמני של הגותים תפס המסחר מקום מרכזי ,וכן
שהתגוררו שם ,והופצה על ידי היהודים הכוזרים כאשר נפוצו החקלאות .מקור הכנסה חשוב של
על פני מזרח אירופה .לפי תיאוריה זו ,מילים ממוצא איטלקי הכוזרים היו כנראה המכסים שגבו מן
למשל הוחדרו ליידיש על ידי כוזרים שהגיעו מאיטליה, הסחורות שעברו בשטחם ,זאת בנוסף
פולאק פותר את עניין התגברותה של היידיש שהביאו עמם למס שהעלו להם העמים הכפופים להם.
יהודי גרמניה שהיגרו למזרח אירופה על היידיש־הגותית על באו לידינו ידיעות סותרות על מערכת המשפט והחוקה
ידי מה שהוא מכנה בשם עליונותם החברתית והתרבותית של
שלהם ועל ארגון הכוחות המזוינים.
המהגרים מגרמניה, בשיא כוחם ,בסוף המאה ה־ 9ובראשית ה־ ,10השתרעה
אולם אין לה להנחה זו כמו גם למוצא יהודי פולין ממלכת הכוזרים עד קייב במערב ,קרים בדרום ,והים
מהכוזרים על מה לסמוך .אין בתיעוד ההיסטורי מאומה כדי הכספי במזרח .עצמתה והשפעתה ניכרו גם מעבר לגבולות
לסייע לאף אחת מטענותיהם של חסידי תיאוריה זו. אלה.
ראשיתה של ההתיישבות היהודית בפולין לוטה בערפל סמוך לשנת 965הביס סביאטוסלב איגורביץ ,מלך ׳רוס׳,
בדומה לזו של קיבוצים יהודים אחרים .אנו שומעים על את הכוזרים .דומה שאין להטיל ספק בכך שמה שנותר
סוחרים יהודים בארצות הסלבים ואולי גם בפולין החל במאה מכזריה ,אם בכלל נותר ממנה משהו בצורת מדינה עצמאית
התשיעית ,אולם רק במאה ה־ ,13בפרט בסופה ,מתחילה או עצמאית למחצה ,לא שרד אחרי ההתקפה המונגולית של
ההגירה היהודית ,בעיקר מגרמניה ,להתפתח ליותר מטפטוף ראשית המאה ה־ .13אין הסכמה בדבר גורל האלמנט היהודי
קל .בעקבות הפלישה המונגולית החלה מה שמכונה בקרב הכוזרים .פולאק הינו בעל הדעה הקיצונית ,הוא טוען
הקולוניזציה הגרמנית של פולין ולתהליך זה התלוותה שהמדינה הכוזרית בתור שכזו שרדה עד לפלישת המונגולים,
הגירה מקבילה של יהודים .המהגרים הביאו עמם את אם כי שטחה הצטמצמם במידת מה .לדעתו ,מאחר שרוב
המסורות והמנהגים של היהודים בגרמניה ,יהודי אשכנז ,את הכוזרים ,אם לא כולם ,התגיירו ,נשארה כזריה יהודית רובה
תרבותם ואת לשונם ,יידיש .עוד במאות ה־ 14וה־15
התנהלה ההגירה היהודית לפולין בקצב איטי יחסית .אף־על־ עד המאה ה־.13
פי שיהודים בודדים מכזריה אולי הגיעו לפולין ,הרי הרוב
המכריע של היהודים שהיגרו לשם ,במספרים גדולים אחר־ לאן נעלמו הכוזרים?
כך ,לא היו כוזרים או בני בניהם של מהגרים מן המזרח,
הרוב המכריע של היהודים שהתיישבו בפולין ,הגיעו עם זאת מזדקרות לעין מספר נקודות שמעמידות בספק אם
ממלכה כוזרית ,קטנה או גדולה ,אמנם היתה קיימת עד סמוך
מהמערב — מאשכנז. לפלישה המונגולית .פתחיה מרגנסבורג ,אחד משני הנוסעים
היהודים הידועים במחצית השנייה של המאה ה־ ,12נסע
לעיון נוסף :״השבט השלושה עשר״ -ש .סימונסון ב״מיכא5״ מפראג לפולין ומשם לקייב; משם המשיך דרך רוסיה ולאורך
י״ד ,הוצאת המכון לחקר התפוצות ,אוניברסי טת תל־אביב. נהר הדנייפר ,דרך השבטים הנוודים שאיכלסו את הערבות,
עד שהגיע לבגדד .הוא מזכיר שליחים של מלכי משך או
מגוג ,שביקשו את ראש הישיבה בבגדד לשגר תלמידי חכמים
למדינותיהם .הוא כותב ששבעת שליטי הארצות ההן,
הנמצאות במרחק עשרה ימים נסיעה מבגדד ,חלמו שאיימו
עליהם באבדון אם לא יתגיירו .כאשר האיום החל להתממש,
הם התגיירו .יש מי שטען שסיפור זה מתייחס לכוזרים.
בנימין מטודלה ,הנוסע השני ,בן דורו של פתחיה ,נפגש
בכמה יהודים כוזרים במסעותיו ,אולם לא ביקר בכזריה ולא
היה לו מה להגיד אודותיה .הקשר כביכול בין דוד אלרואי
וכזריה אף הוא בעייתי ,והוא מבוסס אולי על טעות בסיפור
על אביו,
זה מביא אותנו לקטע האחרון בסיפור כזריה ,דהיינו
התפקיד שמילאו כביכול הכוזרים כאבותיהם של יהודי מזרח
אירופה בימי הביניים ,ובעקבות זאת בעת החדשה ,כלומר
של מי שהפכו רוב בקרב יהדות העולם בימינו .תיאוריה זו
הפיץ לפני כעשרים שנה העתונאי והסופר היהודי הנודע שחי