Page 10 - etmol_135

‫המיועד לצעירים יותר‪ ,‬באותיות גדו­‬ ‫‪ /‬בול ג׳ון בול מבולבל ‪ /‬עמד ופזל‪,‬‬ ‫״הוא הביט סביבו ‪ /‬מחייך ושמח‪/ ,‬‬
‫לות ומנוקדות‪ ,‬התורם את השלב‬ ‫‪ //‬ופתאם — ‪ /‬חלפה המבוכה ‪/‬‬ ‫מאיר את כל המעטפת‪ / .‬תמהו כולם‬
‫הרגשי‪/‬חוויתי‪ .‬הסיפור ״האם הזקנה‬ ‫ירדה המנוחה ‪ /‬הבול היהודי היה בן‬ ‫לבוא האורח‪ / ,‬כל הבולים — ‪ /‬של‬
‫ובניה״ מאת פניה‪ ,‬היא הסופרת פניה‬ ‫משפחה ‪ /‬ורבים החלו תנות אהבים‬ ‫שם ‪ /‬של חם ‪ /‬ושל יפת‪ // .‬ראו כי‬
‫ברגשטיין‪ ,‬מתאר את שיבת‪-‬ציון ותה­‬ ‫— ‪ //‬והקשיבו יחדו לרעד־לב־אנוש‪,‬‬ ‫אותו מעולם לא הכירו ‪ /‬במטוס‪,‬‬
‫ליך קיבוץ הגלויות באופן עקיף ובלתי‬ ‫‪ /‬הפועם תמיד במעטפות מכתבים‪.‬״‬ ‫בספינה ורכבת‪ / ,‬ראו כי צעיר הוא‪/ ,‬‬
‫ישיר‪ ,‬כאגדה רחוקה‪ ,‬על ״האם‬ ‫באותה חוברת הובא מדור אינפו­‬ ‫ראו כי מאיר הוא ‪ /‬ומביט בעין‬
‫הזקנה״‪ ,‬וחמשת בניה‪ :‬גבור‪ ,‬חכם‪,‬‬ ‫רמטיבי‪ ,‬באותיות קטנות וללא ניקוד‪,‬‬ ‫אוהבת‪ // .‬וניבט מעליו נוף הכנרת‪/ ,‬‬
‫חרוץ‪ ,‬שמח‪ ,‬חביב‪ ,‬שעזבוה כדי לסייע‬ ‫לבוגרים שבין הקוראים‪ ,‬הכולל מי־‬ ‫העמק הגיא וההר; ‪ /‬וריח נודף של‬
‫ל״ארץ הקטנה מעבר להרים״ ש״עתה‬ ‫ספרים על ״הישוב היהודי בעולם״‬ ‫שבעת המינים ‪ /‬והדס ופרי עץ ההדר‪.‬‬
‫התנכלו לה שכנים רעים וחזקים‬ ‫״לפי אומדנים אחרונים״ בשנת ‪.1947‬‬ ‫‪ //‬הביטו אליו בעין סוקרת‪ / ,‬ציפו כי‬
‫והתנפלו עליה להשמידה״‪ .‬בסופו‬ ‫מקום מיוחד הוקדש למספרי היהודים‬ ‫יתחיל לדבר‪ / ,‬ראו כי עוד עול הוא‪/ ,‬‬
‫של הסיפור שבים הבנים אליה‪ ,‬לאחר‬ ‫בשנת ‪ 1939‬׳לפני השואה׳ — ‪16.6‬‬ ‫ולא־סתם־בול־הוא‪ / ,‬ראו — ‪ /‬כי יש‬
‫מיליון נפש ובשנת ‪ 1947‬אחריה‪11.2 ,‬‬ ‫לו מה לספר‪ // .‬והיה הסיפור קצר‬
‫ששלמה מלאכתם ותמו נדודיהם‪.‬‬ ‫מיליון נפש מתוך הזכרת ‪ 6‬המיליונים‬
‫החגיגיות והרגשת התרוממות‬ ‫״ששיכלה יהדות אירופה בתקופת‬ ‫ופשוט‪ / :‬אני בול יהודי״‪.‬‬
‫הרוח‪ ,‬באו לידי ביטוי במדורו של‬ ‫המלחמה״‪ .‬מספר היהודים בארץ־‬ ‫״דומיה — ‪ /‬והחויד מאד הבוהל‬
‫העורך ״שים אל לבך״‪ ,‬תחת הכותרת‬ ‫סעודי‪ / ,‬בול גרמני הסמיק‪ / ,‬הבול‬
‫הישנה‪-‬חדשה‪ :‬״אנו נצבים תחת דגל‬ ‫ישראל היה ‪ 625,000‬נפש‪.‬‬ ‫הצ׳כי הבריק ‪ /‬גוטמלי לחש; ״תכף‬
‫מדינת ישראל״‪ .‬יש ב״דבר המערכת״‬ ‫בהתאם למדיניות העריכה המשור­‬ ‫ידעתי״‪ / ,‬בול סיני אמר‪ :‬זקנתי מאד‪,‬‬
‫שילוב סגנוני של ישן ״היום אנו‬ ‫גת הנהוגה בעיתון‪ ,‬לאחר המדור‬ ‫‪ /‬אך ספור קצר וחשוב שכזה ‪ /‬מימי‬
‫ניצבים״ וחדש‪ :‬״כלנו נושמים יחד״;‬ ‫האינפורמטיבי ״היבש״ המיועד לבוג­‬ ‫לא שמעתי‪ // .‬בול רוסי חייך‪/ .‬‬
‫בסמלים‪ :‬״תכול‪-‬לבן הטלית״ יחד עם‬ ‫רים‪ ,‬בא הסיפור ״התורן״ הקבוע‬ ‫אמריקני — ‪ /‬שלוש פעמים התהפך‪,‬‬
‫צבעי הדגל‪ :‬״נפרש הדגל התכול‪-‬לבן‬
‫מעל לעם המאוחד״; ובתכנים‪ :‬הת­‬
‫גשמות דברי הנביאים על קיבוץ‬
‫הגלויות המתגשם לנגד העיניים‪:‬‬
‫״מארבע רוחות העולם״ ״בחופינו‬
‫עולים יהודים בויזה של ממשלת‬
‫ישראל״‪ .‬את מקום הטלית‪ ,‬המאחדת‪,‬‬
‫שחיפתה בעבר על כל הנערים‪,‬‬
‫ש״עמדו יחדיו‪ ,‬נשמו יחדיו״ תפש‬
‫כעת הדגל הפרוש ״מעל לעם מאו­‬

‫חד״‪.‬‬
‫החוברת מסתיימת‪ ,‬במדור המחורז‬
‫ההומוריסטי הקבוע‪ :‬״אורי מורי״ פרי‬
‫עטה של ״לאה״ היא המשוררת לאה‬
‫גולדברג‪ ,‬בלווית ציוריו של אריה‬
‫נבון‪ .‬החרוזים והאיורים גוייסו אף הם‬
‫למעמד ההיסטורי‪ ,‬בדאייה מבודחת‬
‫המאפיינת אותו‪ .‬הדגל‪ ,‬סמל הריבונות‬
‫המובהק ביותר‪ ,‬שבו נפתחה החוברת‪,‬‬
‫נהפך כאן ל״דגל המילווה הלאומי״‬
‫ושני החברים‪ ,‬אורי ומורי‪ ,‬תורמים את‬
‫חלקם למאמץ המלחמתי של היישוב‬
‫וקושרים ״גרוש״ כל אחד בפינה‬

‫אחרת של הדגל כהלוואה‪.‬‬
‫מחוברת זו למדו וחוו ילדי ישראל‬
‫של אז על ״הקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל‪.‬״‬
‫ילדים אלה כיום הם כבר סבים‬
‫וסבתות לנכדים ונכדות‪ ,‬אבל אלה‬
‫כבר לא מסתפקים בכתב‪-‬עת מסוג‬
‫״דבר לילדים״‪ ,‬שהיה בן ‪ 15‬שנים‬
‫באותו זמן‪ ,‬שביקש לחנך‪ ,‬לעצב‬
‫וללמד וגם לבדר את ילדי ישראל‪.‬‬
‫הילדים של היום מבקשים את חוברות‬
‫הצבע והגרפיקה‪ ,‬הסיפור‪ ,‬השיר והא‪-‬‬

‫נקדוטה כדין דור הטלביזיה‪.‬‬