Page 14 - etmol_135
P. 14

‫האוקראינים מורדים‬                  ‫‪mII 'li‬‬
‫במשעבדיהם האצילים‬

  ‫הפולנים ‪ -‬ומכים‬
             ‫ביהודים‬

‫דחקו את רגליהם של בני האצולה‬              ‫מאת יואל רבא‬                     ‫באמצע המאה ה־‪ 17‬לחמה הממל­‬
‫הנמובה‪ ,‬בעלי קרקע מצומצמת והכנ­‬                                            ‫כה הפולנית בשכנותיה מוסקבה מכאן‬
‫סות מועטות‪ ,‬שהיו נאלצים לחפש‬        ‫אוקראינה‪ ,‬למשל‪ ,‬החזיקו ‪ 18‬בעלי‬         ‫ושבדיה מכאן ועם האוקראינים שנ­‬
‫מקורות קיום מחוץ לכפריהם ומטבע‬      ‫אחוזות פולנים ‪ 80‬אחוזים מכלל‬           ‫ספחו לפולין ולחמו בה‪ .‬תוך כדי‬
‫העניין הפכו היהודים למתחריהם‪ .‬גם‬                                           ‫המלחמות הקשות נהרס קיומם של‬
‫העירונים בערי אוקראינה ראו ביהו­‬                                ‫האחוזות‪.‬‬   ‫מאות אלפי יהודים; רבבות יהודים‪,‬‬
‫דים מתחרים‪ ,‬ועל כך נוספה תלותם‬      ‫יהודים רבים נדחקו אז מערי פולין‬        ‫אם לא למעלה מזה‪ ,‬מצאו בהן את‬
‫המלאה של היהודים באצולה הגבוהה‬      ‫ועברו לאוקראינה‪ .‬נוסף על תפקיד‬         ‫מותם‪ .‬ההרג והחורבן בלטו במיוחד‬
‫והיחס העוין של הנוצרים אליהם על‬     ‫היהודים בחיי המסחר והמלאכה בק­‬         ‫בפתחה של שרשרת המאורעות שהת­‬
‫רקע דתי‪ .‬שני כותבים בני הזמן ניסו‬   ‫הילות הוותיקות בחבלי המערב‪ ,‬כמו‬        ‫רחשו באוקראינה בשנים ‪, 1649-1648‬‬
‫להעריך את רקע המציאות שקדמה‬         ‫ווהלין ורוסיה‪-‬האדומה )אזור לבוב(‪,‬‬      ‫הנודעים כפרעות ת״ח־ת״ט‪ .‬מאורעות‬
‫להתפרצות הגדולה‪ :‬הלמדן היהודי‬       ‫הלך וגבר חלקם ביישוב השטחים‬            ‫אלה מציינים לדעת חוקרים שונים את‬
‫נתן הנובר‪ ,‬בספרו ״יוון מצולה״‬       ‫החדשים שהיו נתונים לשליטת המג‪-‬‬         ‫ראשיתה של תקופה חדשה בתולדות‬
‫והאציל והמדינאי הפולני ראדדיוויל‪.‬‬   ‫נאטים־האצילים‪ .‬תפקידם הבולט של‬
‫בולט ההבדל ביניהם בהערכת הרקע‪.‬‬      ‫היהודים באותם אזורים היה חכירת‬                                 ‫העם היהודי‪.‬‬
‫ראדז׳יוויל קובע‪ :‬״הסערה הזאת‬        ‫ההכנסות והזרמתן לאצילים בעלי‬           ‫איחודן של מלכות פולין והנסיכות‬
‫נעוצה במעשינו הרעים הרבים ובדיכוי‬   ‫הזכויות‪ ,‬ובן בניהול מעשי של הא­‬        ‫הגדולה הליטאית‪ ,‬בשנת ‪ ,1569‬הביא‬
‫העניים״‪ .‬לעומתו הנובר מציין את‬      ‫חוזות‪ .‬לפי אומדן זהיר‪ ,‬התגוררו ערב‬     ‫לשליטה ישירה של פולין על השטחים‬
‫חלקם של היהודים‪ :‬״דלת עם היוונים‬    ‫הפרעות של שנת ‪ 1648‬ב‪ 115-‬ערים‬          ‫הנרחבים של אוקראינה ולהשתלטות‬
‫היו משועבדים בהם הדוכסים והשרים‬     ‫ויישובים באוקראינה כ־‪ 51,000‬יהו­‬       ‫מספר מועט יחסית של משפחות‬
‫מאוד‪ ,‬וימררו חייהם בעבודה קשה‬                                              ‫האצולה הפולנית — המגנאטים —‬
‫בחמד ובלבנים ובכל עבודה בבית‬                                         ‫דים‪.‬‬  ‫על חלק ניכר של השטחים האלה‪.‬‬
‫ובשדה‪ ,‬וישימו עליהם השרים מסים‬      ‫היהודים‪ ,‬כנציגים ועוזרים של המג‪-‬‬       ‫הדבר גרם להעברת אוכלוסיות חד­‬
‫גדולים‪ .‬וכל כך היו שפלים עד‬         ‫נאטים הפולנים ברחבי אוקראינה‪,‬‬          ‫שות לאזורים השוממים ולהשתלטותם‬
‫שכמעט כל האומות ואפילו אותה‬                                                ‫של בעלי אחוזות פולניים ועוזריהם‬
‫אומה הירודה בין האומות ]יהודים[‬                                            ‫על שטחים גדולים‪ .‬בדרומה של‬
‫היו מושלים בהם״‪ .‬והנובר מאשים גם‬
‫את החוכרים היהודים העשירים‬                                                                 ‫בית־כנסת בפולין‪ ,‬בנוי כמבצר‬
‫ש״היו שרים ומושלים בכל מקומות‬
‫רוסיא אשר מזה נמשכה הגזרה‬                                                                                   ‫‪14‬‬

       ‫שנתקנאו בחשיבות היהודים״‪.‬‬
‫במכתבים הראשונים שהפנה בוגדן‬
‫חמיילניצקי‪ ,‬מנהיגם של האוקראינים‪,‬‬
‫אל הרשויות הפולניות‪ ,‬עדיין לא נזכר‬
‫כלל תפקידם השלילי של היהודים‪.‬‬
‫אבל עם התפשטות המאבק לשכבות‬
‫ההמון‪ ,‬כתב מנהיג ההמון קריבונוס‬
‫אל המצביא הפולני‪ :‬״תסיסה זו‬
‫מקורה בראש וראשונה ביהודים; גם‬
‫אתכם הם העבירו על דעתכם״‪ .‬האשם‬
‫הועבר מהאצולה הגבוהה — ליהו­‬
‫דים; וכך צמחו הסיפורים והאגדות‬
‫על ממדי הדיכוי היהודי של האוקר­‬
‫אינים‪ .‬גדולי המחקר ההיסטורי של‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19