Page 15 - etmol_135
P. 15
נבגדים על־ידי בעלי בדיתם ,אך רבם מהרה ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה אוקראינה ,איוון פראנקו ומיכאילו
השתיק את רגשי הנקם שפיעמו בהם: נשמתם .והרבה קברו בחייהם ,ושחטו הרושבסקי ,ניסו לשווא לשחרר את
הוא ציין שאם יפגעו היהודים בפול ילדים בחיק אמותם ...לא היתה מיתה העובדות מן המסורות ,שמקורן היה
נים ,עלולות להתרחש תוצאות נור ביצירה פולנית ספרותית למחצה;
אות ,שיסכנו את היהודים ברחבי משונה בעולם שלא עשו בהם״. מוטיב זה חזר ביצירה ההיסטורית
הממלכה כולה .היהודים גורשו לעבר בשלב הראשון של המרד הותקפו האוקראינית ,החל בכרוניקות הקו־
החומות ,ולאחר שלושה ימי התגונ הערים המבוצרות נמירוב וטולצ׳ין זקיות של המחצית השנייה של המאה
נות ,שבהם לא הסכימו התוקפים בדרומו של אזור ברצלב .תחילה ה־ ,17חדר להיסטוריוגרפיה הפולנית
להותיר בחיים אף את המוכנים להמיר האמינו היהודים בדיכוי ההתקוממות ואף מצא את מקומו בכתיבה ההיס
את דתם ,הם נרצחו עד לאחרון ונשארו במקומותיהם; משהתפשטו
שבהם .גם במגינים הפולנים ביצעו מעשי השוד והגזל לממדים נרחבים, טורית היהודית.
ברחו היהודים אל מבצר נמירוב.
לבסוף הכובשים רצח אכזרי. התוקפים העמידו פנים כאילו הם הפולנים נסוגים
נתן הנובר כותב בספרו ,כי פרשת חיילי הצבא הפולני ,והתושבים האו
טולצ׳ין הביאה לכך ,שלאחריה ״היו קראינים פתחו בפניהם את שערי מטען השנאה הגיע לשיאו עם
השרים מחזיקים ידם עם היהודים ולא המבצר .בגל הטבח הראשון נהרגו קריאה להתקוממות של קצין קוזקי,
מסרום ביד הפושעים״ .אולם נראה כאלף יהודים .אפשר שבשלב הראשון בוגדן חמיילניצקי ,שנושל מכפרו עקב
שלא כך היה בכל המקומות — בעיר לכיבוש עוד ניצלו מספר מסוים של פעולות נציגו הפולני של המגנאט
פולונאה דרך משל ,שבה התגורר נתן נשים וגברים ,עם המרת דתם ומתן בעל הסמכויות .הביטהון העצמי של
הנובר עצמו ,ברחו האצילים אחרי שבועת אמונים לכובשים ,אך לבסוף המצביאים הפולניים ,שאיימו תחילה
שנפלה העיר ,והשאירו את היהודים השתלטו היצרים על הכובשים :הי בהרס כפרי המתקוממים ,נמוג לחלו
הודים נהרגו וטובעו ,נשים ונערות טין כאשר צבאם הובס בקרב קורסון,
לטבח. נאנסו וילדים נזרקו לבארות .מספרם ב 26-במאי .1648עד מהרה התפשטה
אחרי הרס קהילות מזרח אוקראינה הכולל של קורבנות נמירוב הגיע ,לפי בערת המרד ברחבי אוקרינה כולה.
ודרומה ,הגיע תורן של הקהילות הזעם הישיר של המתקוממים הופנה
הוותיקות והמבוססות יותר ,במרכז ההשערה ,לששת אלפים נפש. כנגד היהודים .נתן הנובר מתאר את
אוקראינה ודרום ביילורוסיה ,בווהלין היו בקרב יהודי נמירוב מי שברהו גורלם של אותם יהודים ,שלא הצליחו
וברוסיה האדומה .אופייני למתרחש מן ההרג אל יערות הסביבה והגיעו להימלט מן השטחים שממזרח לדניי-
היה גורלם המשותף של האצילים לטולצ׳ין הסמוכה .אך לאחר אחד- פר :״נהרגו על קידוש השם במיתות
הפולנים והיהודים .פקיד פולני מוסר עשר יום ,בב׳ בסיוון ,נחרץ גורלה של משונות קשות ומרות ,קצתם פשטו
שחמיילניצקי ״מוציא להורג את בני נמירוב ובא גם תורה של טולצ׳ין. עורם מ^י ה ם והבשר השליכו לכל
האצולה ואת היהודים עד לאחרון״. מאות האצילים ואלפי היהודים שמצ בים ,וקצתם קצצו ידיהם ורגליהם
המקורות מדגישים כי הקורבנות הם או בה מקלט התגוננו תחילה בהצלחה והשליכום על הדרך ועברו עליהם
הפולנים והיהודים גם יחד .עם זאת, נגד הגדודים הצרים על המבצר ,אולם בקרונות ודרכום בסוסים .וקצתם
מדגישים מרבית המקרים את גורל לאחר מכן שכנעו ראשי המתקיפים פצעו בהם פצעים שלא יהיו כדי
היהודים הנורא .בדרכו למשא-ומתן את מפקד המבצר שלא יאונה כל רע להמית והשליכום בחרו שלא ימותו
עם חמיילניצקי ,רשם שר הפלך קישל לו ולמגינים הפולנים אם ימסרו את
ביומנו כי באזורים הנרחבים של היהודים לידיהם .היהודים חשו עצמם דמויות של י הו ^ פולני
15