Page 16 - etmol_135
P. 16
המספר הכולל של קורבנות היהודים. חמיילניצקי ווהלין נהרגו כל היהודים! הידיעה על
לפי חישוביו של החוקר הפולני ,ועל רצח חמשת אלפים יהודים בפולונאה,
סמך הערכתו של ההיסטוריון שמואל הדמים שוב לא נקטו יהודים צעדים על נשיהם וטפם ,נרשמה בדיווחים
אטינגר ,עלה מספר הקורבנות על אלה ,של המרה ושל נפילה בשבי של נציג האפיפיור בוונציה; השליח
40,000נפש .אולם האסון כולו אינו השוודי הילדברנד הדגיש ,עוד בשנת
מתבטא במספר המדויק של הקורב הקוזקים. ,1657את גורלם המר של יהודי
נות ,אלא בהשמדת כל מרקם הקיום בקצה האחר בולטת קבוצת היהודים אוקראינה בעת ההתקוממות הגדולה.
של ציבור יהודי שלם .היה זה אסון מקדשי השם ,במודע ומתוך בחירה;
מוחלט ,שדבר לא ישווה לו באותה אלה שנאבקו למרגלות חומות טול- הגנה משותפת
מאה; ואכן ,גם לאחר מכן ,בעת צ׳ין ,שדחו פיתויי הצלה; הקורבנות
הפלישה של שבדיה לממלכת פולין- בהומל והנרצחים תוך תפילה בבית במקומות אחדים ,כגון בדודי ,סוקל
ליטא )בשנים ,(1656-1655כשנפגעו הכנסת בפולונאה ,המוות על קידוש וקמיניץ ,הצליחו הפולנים והיהודים
קהילות פולין בגל פרעות ורדיפות, השם ביטא עמדה מוסרית ,ומצא דרכו בהגנתם המשותפת; אך ברוב המקרים
וצבא מוסקבה והקוזקים הוסיפו על אל תיאורי הפרעות בכתבי בני-הזמן. לא עמדה ההגנה מול גלי התוקפים.
כך מעשי רצח והרס — לא היתה אברהם בן שמואל אשכנזי ,בספרו בכמה מקומות שיתפו התושבים האו
התהודה של המאורעות בקרב היהו ״צער בת רבים״ ,מצייר תמונה נרגשת קראינים של העיר פעולה עם התוק
של הליכה משותפת אל העקדה: פים ,ובלטה בהם העיר המבוצרת
דים דומה לזאת של ימי ת״ח. ״ויחבקו וינשקו זה לזה ומחילה זה באר ,בעיר זו היו גדודים סדירים של
בעשור שטוף אסונות זה פחתה מזה מעתירים .ויהי בבוא עליהם צבא פולני ,אך גם הם לא הצליחו
האוכלוסייה היהודית בפולין במאה הצרים ,צעקו כלם בקול רם לא יהיה להדוף את המורדים אחרי פתיחת
אלף נפש בערך ,כרבע עד מחצית לך אלהים אחרים וקראו שמע ישר השערים; תוך השתוללות רצחנית
ממספרה ערב פרעות ת״ח .אבל אל ...ומקצתם לקחו על כתפיהם את נטבחו ,כפי שציין היסטוריון פולני
ההבדל בין שני גלי ההרג משתקף בניהם הצעירים וקפצו לתוך נהרים, בן-הזמן ,טברדובסקי 15,000 ,ויותר
בתהודה בקרב היהודים :מאורעות יהודים שנמלטו אליה ,פצועים וחו
השנים 1655־ 1656בעקבות הפלישה כדי שלא יהיו אחריהם כופרים״. לים ,מכל רחבי אוקראינה .רק במקרה
השבדית ,הביאו הרג והרס לקהילות אחד ,בעת המצור על לבוב ,הצליחה
רבות ,אך לא היו אלא חוליה נוספת 100אלף נרצחים עמדתה האיתנה והתקיפה של שלטו
בשרשרת האסונות שפקדו במשך נות העיר ,שלא להסגיר את יהודי
דורות את תפוצות ישראל; ואילו רבבות יהודים נהרגו במשך שנת העיר לידי חמיילניצקי ופורעיו ,והי
אסונות ת״ח-ת״ט מחקו את קיומה הדמים ,שנת ת״ח .בשנת ת״ט נוספו
של ״התפוצה האוקראינית״ והיוו עליהם קורבנות הניצולים ,שנרצחו הודים ניצלו,
אבן-דרך בזיכרון היסטורי של העם בניסיונם לשוב למקומם או בהמשך לכאורה נותרו שתי דרכים להימלט
המלחמה ,בעת התפרצויות מקומיות מן המוות האכזרי :ליפול בשבי בידי
היהודי ובתודעתו. חוזרות ובידי הטטארים .באזורי לבוב הקוזקים ,או להמיר את הדת .הקוזקים
כלפי חוץ זרמו להם החיים במס וזאמושץ׳ בלבד נטבחו בפרעות שב העבירו את שבוייהם היהודים לידי
לולם לאחר הפרעות :יהודים חזרו עת אלפים יהודים .חוקר פולני העריך הטטארים ,והקהילות היהודיות
בהדרגה אל הערים והעיירות במזרח כי האוכלוסייה היהודית של ״דרום בקושטא ובסלוניקי ,וכן אלו שבאיט
הממלכה ,ושוב שימשו בתפקידים רוסיה״ — אוקראינה — הצטמצמה ליה ובארצות אחרות ,פעלו כדי
כלכליים חשובים .הפרעות בשנת ב 90-אחוזים .קשה להעריך את לפדותם; לדעת הנובר ,ניצלו בדרך
1768פגעו שוב באלפי יהודי אוקר זו כעשרים אלף איש .אך הטטארים
אינה .עם זאת ,משמעות האסון חדרה של קרים ,שהצטרפו אז לראשונה
עמוק לתודעת הציבור היהודי .ועד לאויביהם הנצחיים ,הקוזקים ,במאב
ארבע ארצות וועד מדינת ליטא קבעו קם נגד פולין ,לא הצטיינו ברחמים
כי יום עשרים בסיוון ,יום גזרת מיוחדים כלפי היהודים הנכנעים .לפי
נמירוב ,יהיה יום תפילה וזיכרון מקור יהודי אחר ,נלקחו לשבי מקהי
לקורבנות .בכתבים שונים מתארים לת ז׳בוטוב רק נערים ונערות ,והזקנים
המחברים את הגזרות כמעשה הדומה נרצחו במקום; היסטוריון החצר הט-
לחורבן המקדש ואף למעלה מזה. טארי מציין שחברי קהילה זאת נמסרו
ההרס והשמד המתמשכים הולידו זרם במתנה לחאן בידי שוביהם הקוזקים.
פליטים ומהגרים ,שהחל לשנות את הטטארים לא היו מעוניינים לקחת
שבויים יהודים ,ולא פעם כאמור
פני היהדות גם בתפוצות אחרות.
ממדי האסון והשפעותיו נחרטו טבחו בהם.
עמוק בתודעתו ההיסטורית של העם בדרך ההצלה האחרת ,המרת דת,
היהודי ועד לשואת העם בימי מלחמת נקט רק מיעוט מקרב היהודים; וזאת
העולם השנייה היו גזרות ת״ח-ת״ט בנמירוב ,בפולונאה ובפינסק .חוזרות
ונשנות גם הידיעות על נשים יהודיות
לסמל של אסון לאומי חסר תקדים. שנאלצו להמיר את דתן ולהינשא
לקוזקים ,בשלבים הבאים של אירועי
לעיון נוסף :״קיום ושבר״ -יהודי
פולין לדורותיהם בעריכת י .ברטל וי. 16
גוטמן ,הוצאת מרכז שזר.