Page 3 - etmol 65
P. 3
^“^י;״״., ’^L■:^vi“wל׳ד; A >m■9ייז׳.״'.׳"’ -־;■'^:
.. .
' Ms:■:.
■ . - • *■i־ ' **^'
־ ך-־■׳
■" '■ " " :1'#
' 'Xci"’Piיי«5ל'^*ד
%־י׳
דרכים
התלמוד הבבלי מתאר את תולדות ישראל ממרד החשמונאים
ועד כשלון בר־כוכבא מתוך מגמות פיוס עם השליטים הזרים
והסתייגות ממלחמה ומרד ,המסורת הארצישראלית האמיתית
משתקפת בתלמוד הירושלמי
מאת יהושע אפרון
המשיח ,ונפל בידי הרומיים ונהרגו כולם ,והיתה צרה גדולה דמות בךכוזיבא ,שהוכתר בכינוי בר־כוכבא ,משיחיותו
כמו חורבן בית המקדש״. המוצהרת ועלילותיו ,משתקפות בשתי אספקלריות תלמוד
יות נבדלות ושונות במהותן ואיכותן .מהתלמוד הירושלמי
לא שם גנאי )תעניות פרק ד׳ ה-ח ,ס-ח( מבצבץ ועולה דיוקן לוחם
ומצביא ,שהוכרז כמושיע בפי רבי עקיבא ,מול הסתייגות
נגד הרמב״ם הטיח את השגותיו הרב אברהם בן-דויד, רבי יוחנן בן״תורתא ,נתמך בידי חכמי זמנו ,אך נכשל
בהערותיו שהודפסו בשולי הלכות הרמב״ם ,וציטט את במרוצת מלחמתו ,משום חטא יהירותו כלפי שמים ,והמיט
הבבלי ,המוקיע את בר-כוזיבא כמתעתע ,שהומת בתוקף פורענות על אומתו עקב מפלתו ,כאשר נלכדה ביתר .אל
רצון רבותינו .פרשני הרמב״ם תירצו את משנתו ויגעו הירושלמי מצטרף מדרש איכה רבה )ב:ב( ביריעתו המור
להסביר אותה לאור הפלוגתות בין חכמי התלמוד .בעלי חבת והעניינית .כנגד המסורת הירושלמית-ארצישראלית,
הכרוניקות היהודיות החל במאה השתים-עשרה )״ספר פוסל התלמוד הבבלי )סנהדרין צב ,עמוד ב׳( מראש וללא
הקבלה״ מאת הראב״ד( ועד למאה השמונה-עשרה )״סדר סייג את זכות בר-כוזיבא ואת ייעודו ,מוחק ללא שארית את
הדורות״ מאת יחיאל היילפרין( פסחו על הקושיות ותפרו גבורת מלחמתו ,משכיח את מנהיגותו ואת תפקידו במרד,
במלאכת שעטנז קרעי אגדות ומעשיות קלוטות מהאוויר, מציג אותו כמלך באיזו מדינה או בירה אנונימית ,ומרשיע
על אודות צאצאי בר-כוזיבא ויורשי מלכותו .בעקבות אותו מפאת היותו משיח שקר מעיקרו ,שבגלל יומרתו
עזריה מן האדומים ,שקדמו לו כנראה דרשנים ומגיהים הכוזבת שפטו אותו רבותינו ,גזרו דינו למוות וקטלוהו
אלמונים ,למדו מהספרות הנוצרית את הכינוי בר-כוכבא, כעבור שנתיים ומחצה מאז כינון מלכותו .עידוד רבי עקיבא
הבינו את משמעותו המשיחית ומיד הסיקו ממנו שכאילו להתעוררותו המשיחית )סנהדרין צז עמוד ב׳( ואסון כיבוש
נתחלף במסורת היהודית לשם גנאי ,כלומר המושיע הכוזב ביתר )גיטין נז( אמנם נחרתו בתלמוד הבבלי ,אך נתלשו
ומכזיב נקרא בן-כוזיבא )ממצאי מדבר יהודה מפריכים גם בעקיבות מעלילות בר-כוזיבא ומהרפתקנות המלך המתחזה
הם את הדעה שכאילו עיוותו המקורות התלמודיים את השם
בר-כוכבא והדביקו לו תווית גנאי בכינוי בר-כוזיבא ,לאמר כגואל וסופג עונש ראוי משום זדון תרמיתו.
משיח שקר כוזב .שכן באגרות שנמצאו בואדי מורבעת ונחל
חבר במדבר יהודה מופיע שמו ״בן כוסבא״ ,״בן כוסבה״ • הסתירה בין ענפי המסורת התלמודית הולידה קושיות
״בר כוסבה״ .אין להשתומם על צורתו התלמודית השונה ואף התנצחות פולמוסית עיונית כבר בדורות ימי הביניים.
קמעה של השם .על כל פנים ,בירושלמי ובמדרש איכה אין הרמב״ם העדיף את הירושלמי עם מדרש איכה ,בגין
למצוא שום כוונות זדון בכינוי בר-כוזיבא -זה היה שמו!(. השקפתו על ימות המשיח ועל קץ השעבוד .במשנה תורה,
באסכולות המודרניות צפו הבעיות הנובעות מהסתירות ספר שופטים )הלכות מלכים ,יא-ג( ,הוא כותב :״ואל יעלה
בין היצירות התלמודיות הראשיות ,אך לא הועמדו במוקד על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים...
הביקורת ולכן גם לא נתלבנו עדיין ביסודיות .מאז התקד שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי המשנה היה ,והוא היה
מות העיון בתלמודים במאה התשע-עשרה ,ניכרת נטיה בין נושא כליו של בן כוזיבא המלך ,והוא היה אומר עליו שהוא
המלומדים ,להישען יותר על הירושלמי בנקודות העיקרזות המלך המשיח ,עד שנהרג בעוונות .כיוון שנהרג נודע להם
השנויות במחלוקת .הנטיה נשארה בלתי-מפורשת ,בלתי
מנומקת ,וממילא גם לא הצמיחה תוצאות ביקורתיות נחר שאינו ,ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת״.
צות ומרחיקות לכת .אפשר לסווג את הגישות העיוניות גם בדיון על הלכות תענית בספר זמנים )הלכות תענית
לסיפור התלמוד הבבלי ,המתאר את מלכות בן-כוזיבא ואת ה:ג( חוזר הרמב״ם ומשמיע אותה נימה :״ונלכדה עיר
גדולה וביתר שמה ,והיו בה אלפים ורבבות מישראל ,והיה
להם מלך ,ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך
