Page 8 - etmol 65

‫סדרה שניה של מניות וגם הפעם נרכשו‬
‫כולן על ידי הציבור והמוסדות‪ .‬גם‬
‫השלטונות הודו בהתפתחות הנמל וביט­‬
‫לו את כל ההגבלות על סוגי הסחורות‬
‫המותרים לפריקה וטעינה בו‪ .‬יום השנה‬
‫הראשון לבניין הנמל נחוג ברוב עם‪,‬‬
‫למרות מאורעות הדמים שהשתוללו‬
‫בארץ‪ .‬הנמל העסיק סביבו כאלף עוב­‬
‫דים‪ ,‬כולל מספנה ושירותים שונים‪,‬‬
‫והיה לגורם תעסוקה חשוב בעיר‪ .‬ביום‬
‫חג זה לא השתתף כבר אבי‪-‬העיר ‪-‬‬
‫מאיר דיזנגוף‪ .‬כמה חודשים לאחר‬

‫שהכריז ״פה יקום נמל גדול״ ‪ -‬מת‪.‬‬

‫נמל נוסעים‬

‫המגבלות העיקריות שמנעו התפת­‬ ‫נוסף על ״אוצר מפעלי ים״ פעלו‬ ‫שקי המלט הראשונים נישאים לחוף‬
‫חות מהירה יותר של הנמל היו העדר‬ ‫חברות אחרות בהתפתחות הנמל‪ .‬חברת‬
‫כבישי גישה נוחים לנמל והתפתחות‬ ‫״פריקה״ הקימה במספנה שבנתה סי­‬ ‫למימון הפעולות הראשוניות להקמת‬
‫העיר צפונה שמנעו את התרחבותו‪.‬‬ ‫רות וספינות‪ .‬הנמל היה נמל‪-‬בית של‬ ‫הנמל‪ .‬הממשלה הבריטית לא תמכה‬
‫במלאות לנמל שנתיים ‪ -‬הוא צעד צעד‬ ‫חברת ״עתיד״ וחברות אניות אחרות‬ ‫בבניין הנמל אפילו באגורה אחת‪ .‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬מהרגע הראשון הטילה מסים‬
‫חשוב קדימה‪ :‬השלטונות אישרו אותו‬ ‫שהבטיחו לו תעסוקה‪ .‬בשנת ‪ 1937‬הפך‬ ‫מיוחדים על כל הפעילות הכלכלית שם‬
‫גם כנמל נוסעים ואלפי אנשים יצאו‬ ‫נמל תל‪-‬אביב לעובדה בלתי מעורערת‪,‬‬ ‫)כמו ״דמי רציף״‪ ,‬״דמי החסנה״ ועוד(‪.‬‬
‫ונכנסו לארץ דרכו‪ .‬בחגיגה שהתקיימה‬ ‫אניות באו ויצאו‪ ,‬הביאו והוציאו סחו­‬ ‫כמו״כן לא עשתה מאומה ליצירת תש­‬
‫לכבוד המאורע השתתף גם הנציב‪-‬‬ ‫רות ומוצרים‪ .‬עם סיום השביתה הער­‬ ‫תית של כבישי גישה ועבודות ציבור­‬
‫העליון הידידותי ווקופ‪ ,‬שהביע את‬ ‫בית חזר נמל יפו לפעילותו הרגילה‬ ‫יות הקשורות לפעילות הנמל‪ .‬בהוצאות‬
‫ואנשי העסקים הערבים שנפגעו‬ ‫כולן נשא היישוב היהודי בארץ ומוסדו­‬
‫איחוליו להמשך שגשוג הנמל‪ .‬בשנת‬ ‫מההתחרות של הנמל הצעיר‪ ,‬ניסו‬ ‫תיו‪ ,‬כאשר ״לשכת המסחר״ עושה‬
‫‪ 1938‬עברו דרך נמל תל‪-‬אביב כ‪200-‬‬ ‫להחזיר את המסחר היהודי אליהם‪.‬‬ ‫מאמצים מיוחדים לגייס כספים מבין‬
‫אלף טונות של מטען לעומת ‪ 260‬אלף‬ ‫נפתחה מערכה ציבורית כדי להשפיע‬
‫טונות שעברו את נמל יפו‪ .‬היבוא דרך‬ ‫על סוחרים יהודים לעבוד רק עם הנמל‬ ‫חבריה‪.‬‬
‫הנמל היה גדול מזה של היבוא דרך נמל‬ ‫בשלב השני החלו לרכוש דוברות‪,‬‬
‫יפו‪ .‬בעונת הפרי של שנת תרצ״ט‬ ‫התל‪-‬אביבי‪ .‬הנהלת הנמל‪ ,‬יחד עם‬ ‫סירות מנוע‪ ,‬מנופים וקרונות והחלו‬
‫״לשכת המסחר של תל‪-‬אביב״‪ ,‬ניהלו‬ ‫לבנות מחסנים בשביל הסחורות שעברו‬
‫)‪ (1939-1938‬ייצאו דרך הנמל קרוב‬ ‫תעמולה רחבה לשימוש בנמל העברי‪,‬‬ ‫בנמל‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי היה זה נמל ים‬
‫לשני מיליון תיבות הדרים‪ .‬הנמל הצ­‬ ‫והקימו ועדי‪-‬פעולה בירושלים ובמקו­‬ ‫פתוח‪ :‬האניות עגנו במרחק רב מהחוף‬
‫דיק את כל התקוות שתלו בו והוא תרם‬ ‫מות אחרים למאבק למען נמל תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫והדוברות והסירות הגיעו אליהן‪ ,‬לע­‬
‫תרומה חשובה וחיונית לכלכלת הישוב‬ ‫ואמנם‪ ,‬היה מקום לחשש מפני התחרות‬ ‫תים תוך כדי סערה‪ ,‬הטעינו או פרקו‬
‫של יפו‪ ,‬מאחר שהמחירים בתל‪-‬אביב‬ ‫את הסחורות והעבירו אותם למזח‬
‫היהודי‪.‬‬ ‫היו גבוהים יותר‪ ,‬הן בשל המסים‬ ‫ומשם הועברו בקרונות לחוף‪ .‬בימי סע­‬
‫במלחמת העולם השניה )‪(1945-1940‬‬ ‫הממשלתיים שלא היו מלווים במתן‬ ‫רות גדולות וארוכות נפסקה העבודה‬
‫כמעט והפסיק נמל תל‪-‬אביב‪ ,‬כמו נמל‬ ‫שירותים כלשהם וכן בשל מס פנימי‪.‬‬ ‫בנמל‪ .‬כדי לגונן על הסירות והדוברות‬
‫יפו‪ ,‬מלפעול‪ .‬היתה סכנה לאניות שעגנו‬ ‫וציוד המנופים שהיו חשופים לגלים‪,‬‬
‫בלב ים‪ .‬ציודו נלקח לצרכי המאמץ‬ ‫נשמעו גם תלונות על תקלות טכניות‬ ‫הוחל באוקטובר ‪ 1936‬בבניין בריכה‬
‫המלחמתי ובמספנות שהורחבו נבנו‬ ‫שהכבידו על המשתמשים בנמל ועל מתן‬ ‫למעגן סירות בשטח של ‪ 12‬דונם‪ .‬בדצ­‬
‫כלי‪-‬שיט צבאיים‪ ,‬כולל שולות‪-‬‬ ‫שירותים ברמה לקויה‪ .‬ההנהלה הציבו­‬ ‫מבר ‪ 1936‬יצא מהנמל משלוח פרי‬
‫מוקשים‪ .‬עם תום המלחמה חודשה בו‬ ‫רית הבטיחה לתקן את הליקויים וציינה‬ ‫ההדר הראשון‪ .‬התיבה הראשונה‬
‫הפעילות‪ ,‬אך בקנה מידה קטן בהשוואה‬ ‫נשלחה כמתנה למלך אנגליה‪ .‬מאז הפך‬
‫לשנים שלפני המלחמה‪ .‬תפקיד מיוחד‬ ‫את ״חבלי הלידה״ של הנמל ואת‬ ‫נמל תל‪-‬אביב לגורם חשוב ביצוא המו­‬
‫מילא הנמל במלחמת העצמאות ‪ -‬אליו‬ ‫החשיבות הלאומית לשימוש בנמל יהו­‬ ‫צר העיקרי של החקלאות בארץ ‪ -‬פרי‬
‫הובאו כלי נשק כבדים‪ ,‬כולל מטוסים‬
‫מפורקים‪ ,‬גם בשעה שהבריטים עדיין‬ ‫די‪.‬‬ ‫ההדר‪.‬‬
‫לא עזבו את הארץ ‪ -‬הוא היה הנמל של‬ ‫חברת ״אוצר מפעלי ים״ הוציאה‬
‫המדינה בדרך‪ .‬משהוכרזה המדינה ‪-‬‬
‫הובאו אליו במהירות כלי נשק וציוד‬
‫שנשלחו מיד לחזיתות‪ .‬בזמן הראשון‬
‫לקום המדינה מילא נמל תל‪-‬אביב וגם‬
‫נמל יפו ‪ -‬שתי הערים אמנם אוחדו אבל‬

‫שני הנמלים פעלו בנפרד ‪ -‬תפקיד משני‬
‫בתחום היבוא‪ ,‬היצוא ותנועת הנוסעים‬

‫פסקו‪ .‬הגיעה השעה להקמת נמל אחד‬

‫גדול‪ ,‬עמוק מים‪ ,‬למרכז הארץ ולדרו­‬
‫מה‪ ,‬אשדוד נבחרה כמקום הנמל החדש‬
‫ובשנת ‪ ,1965‬משנפתח הנמל באשדוד‬

‫נסגרו סופית נמלי תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬