Page 9 - etmol 65
P. 9
ר׳ יענקל׳ה לשון הקודש
עקשן נוסף לעברית בירושלים של המאה הקודמת
מאת שלמה הרמתי
גם בירושלים נמצאו צעירים X יעקב זילברשטיין נולד בעיר
שביקשו ללמוד תורה מפיו ואף שיל קלואריה שבלטביה בשנת .1837
מו לו שכר על כך .מובן שלשון )m n הוא למד ב״חדר״ ובישיבות ,הוסמך
ההוראה והדיבור עם התלמידים לרבנות וקיבל עליו משרת רב ודיין
היתד ,עברית .בשבתות -בין מנחה תקע בשכונה ״מאה שערים״ .כעבור בעיירה בשם רודעמי .עד מהרה יצא
למעריב -היה ר׳ יעקב עולה על שנה עלו בני משפחתו והצטרפו שמו כדרשן מעולה .בהיותו בן 23
בימת בית המדרש ודורש בעברית אליו .בבואו לארץ שוב שינה את היה לו ,לדבריו ,גילוי שכינה ,ונתח
על נושאים ,שהעסיקו אותו ,כמו: שם משפחתו .הפעם קרא לעצמו: וור לו שעליו לדבר אך ורק עברית,
תכלית האדם ,הביטחון בה׳ ,האמונה ״שב-בהר-ציון״ )כיוון שהגיע לארץ משום שדיבור בלשונות זרות מטמא
וקדושתה של העברית .הוא היה שינה מ״זיל״ ל״שב״( .השם החדש את השפתיים .מאותו יום ואילך
מנצל כל הזדמנות כדי להסביר ,שכל נמצא חתום על כתב ה״תנאים״ של קיבל עליו לדבר אך ורק עברית
לשונות הגויים מטמאות את השפת בתו רוחמה-מרים ,שנישאה בירוש ובכך הקפיד כל ימיו .הוא דיבר
יים ועל כן חובה דתית היא על כל לים בשנת 1888לר׳ משה שמואל עברית עם בני ביתו וגם עם אחרים,
יהודי מאמין לדבר אך ורק עברית. בכל מצב שהוא ,אפילו כשהדבר
במשך הזמן נדבק בו כינוי מיוחד: שיינבוים. הביא לו הפסד כסף .לדוגמה :הוא
תושבי ״מאה שערים״ דיברו אי הקפיד על כך -ודרש זאת גם מאח
״ר׳ יענקלה לשון הקודש״. דיש ור׳ יעקב דיבר רק עברית. רים -לא להיזדקק לערכאות של
עברו שנים ,שוב שינה ר׳ יעקב נמצאו גם רבים שלעגו לו .ר׳ יעקב גויים גם כדי שלא יאלצו לדבר בל
את שם משפחתו ,הפעם קרא לעצמו לא נרתע מן המלגלגים .יותר מכן - שון הגויים :״לא ילך אדם לערכאות
״בן יהודה״ )על שם אביו( וגם ״בן הוא ניסה לשכנע אותם ,שכיהודים של גויים גם אם יהיה לו הפסד מזה,
יהודה בן יהודה״ )כך חתם בהקדמה הם חייבים לדבר רק עברית .בבואו שלא יזדקק ללשונם ולא ידאג על כך
לספרו ״תורת חסד״ .כנראה שאביו, לבית-הכנסת היה יושב על-יד הכני
יהודה ,נולד לאחר מות סבו ,יהודה(. סה ומעיר לכל מי שדיבר אידיש, כי ה׳ ימלא חסרונו״.
מאז היו בירושלים שני ״בן יהודה״: שידבר עברית .כך עשה בכל מקום. דבקותו בלשון הקודש לא הותירה
אליעזר ויעקב ,ושניהם קיבלו עלי נוהג היה לגשת לאדם ,שדיבר אי לו אפשרות של פשרה כל שהיא.
הם לדבר אך ורק עברית ,ושניהם דיש ,ולהתחנן בפניו :״נא ונא אל כאשר חסרה לו מלה או מבע עברי
נודעו בקנאותם לדבר אך ורק עב הוא חדל לדבר ולא המשיך עד
רית והם קיימו זאת בפועל כל ימי תדבר בלשון שקר״. שמצא את המבע העברי המתאים.
עד מהרה הוברר לר׳ יעקב ,שהוא
חייהם. לא יוכל להמשיך במשרתו,משום
שהוא התעקש לדבר עברית עם
לא אמר ׳תחנון׳ אנשי קהילתו ועם ראשי הקהילה
והם לא יכלו -ולא רצו -לעמוד
האם נפגשו שני האנשים הללו באתגר זה .מאחר שר׳ יעקב ויתר,
בירושלים? על כך לא מצאתי רמז הוא התפטר ממשרתו ,חזר לעיירתו
בכתובים .אולם ידוע ,שיחסו של והתפרנס ממלמדות .מאחר שיצא
יעקב בן יהודה לישוב הנקרא שמו כלמדן ,ביקשו אברכים ללמוד
״חדש״ היה חיובי :ימי ביקורו של מפיו ש״ס ופוסקים -וכך מצא את
הרצל בירושלים היו לרב יעקב ימי
חג ולכן לא אמר בהם ״תחנון״ .כן פרנסתו.
ראה בחקלאים ,בני המושבות החד עברו שנים ,ר׳ יעקב החליט ,ש
שות ,שליחי המקום ,המקרבים את עליו לעלות לארץ-ישראל ולשכנע
הגאולה ,על כן לא רצה לשמוע את את היהודים ,תושבי הארץ ,לדבר
דיבתם רעה .כאשר נודע בירושלים, אך ורק עברית .לפני צאתו לדרך
שבמושבה ראשון-לציון רוקדים שינה את שמו :מזילברשטיין לזיל-
בחורים ובחורות יחדיו -והדבר בהר-ציון )לך בהר-ציון( .בהגיעו
עורר רעש גדול בחוגי החרדים לגבול רוסיה דיבר אך ורק עברית
בירושלים -דרש ר׳ יעקב להתנהג ועורר בכך את חשדם של שומרי
הגבול ,שאסרוהו .הוא שוחרר לב
עם החלוצים ״במקל נועם״.
איש מופלא זה נפטר בשנת .1900 סוף בהמלצת יהודי העיר.
בהרגישו שהגיעה שעתו לצאת מן
העולם ,זימן ״מניין״ לחדרו ,התוודה שב־בהר־ציון
כדין וכאשר סיים תפילתו ,יצאה
נשמתו בטהרה ביום כ״ז בכסלו בשנת תרמ״ה ) (1885הגיע
לארץ-ישראל והוא כבן - 48והש־
תרס׳׳א.
