Page 4 - etmol 67

‫האר״י שלח גם כייאר )מלפפונים(‪ ,‬כנראה בלא תעודת‬ ‫שתי התעודות‪ ,‬הרביעית והחמישית‪ ,‬עניינן אחד ושתיהן‬
‫משלוח‪ ,‬והיה חשש שירקבו‪ ,‬לכן ביקשו משה בנימין‬ ‫איגרות ששלח משה בנימין מרשיד אל האר״י במצרים‪ .‬אין‬
‫״לשלוח הכתב בספינה המוכנת ללכת״‪ .‬סחורה אחרת‬ ‫בה ציון השנה‪ ,‬אבל אותה שעה נודע כבר האר״י בגדולתו‬
‫שהיתה לכותב ‪ -‬יינות‪ ,‬והוא מכרם במזומן לאחד בשם‬ ‫והכותב קורא לו ״אלופי״ ו״החכם המפואר הענו אלופנו״‪.‬‬
‫אליקים‪ .‬הוא כותב למשה בנימין שיודיע על כך להאר״י‪.‬‬
‫יש להניח‪ ,‬אפוא‪ ,‬שכבר מלאו לו שלושים‪.‬‬
‫משמע שגם סחורה זו היתה של האר״י‪.‬‬ ‫חלקה הראשון של התעודה החמישית חסר אבל נראה‬
‫התעודה השישית היא האיגרת בעצם כתיבת ידו של‬ ‫שמתוך שתיהן יתברר העניין‪ .‬משה בנימין קיבל סחורה‬
‫האר״י שפירסם ש‪ .‬אסף‪ .‬האיגרת נכתבה בוודאי בהיותו‬ ‫מהאר״י כדי למוכרה ברשיד אבל את התמורה לא שלח לו‪.‬‬
‫במצרים ולא לאחר שעלה לארץ־ישראל‪ .‬נזכר בה ״יעקב‬ ‫האר״י נזקק לכסף וביקש מר׳ משה בנימין למהר לשלוח לו‬
‫אליקים״ שנזכר גם באיגרת הקודמת‪ .‬האיגרת נשלחה‬ ‫את התמורה‪ .‬למשה בנימין היו עסקי עורות עם ידידו משה‬
‫לרשיד‪ ,‬וקרוב לוודאי למשה בנימין ואולי היא תשובה‬ ‫קרישפין‪ .‬הוא חב לו כסף והורה לו לתת להאר״י ארבעים‬
‫למכתבו‪ .‬האיגרת נכתבה בזמן ש״הסתיו עבר והגיע גבורת‬ ‫מטבעות זהב‪ ,‬כמחצית הסכום שחב לו‪ .‬כנראה שמקום‬
‫גשמים‪.‬״ האיגרת נשלחה סמוך לאיגרת הקודמת‪ .‬מקבל‬ ‫מושבו של משה קרישפין היה רשיד‪ ,‬באותה העת נמצא‬
‫האיגרת היה ברשיד‪ .‬הוא ויעקב אליקים היו חייבים כסף‬ ‫בקהיר ועתיד היה לשוב לרשיד‪ .‬משה בנימין הבטיח‬
‫להאר״י בעד סחורה שהאר״י שלח להם‪ .‬מקבל האיגרת היה‬ ‫להאר״י שאם יתברר שקרישפין היה חייב לו פחות יחזיר‬
‫צריך לשלוח לו תבואה יחד עם הסחורות שהתעתד לשלוח‬ ‫להאר״י את יתר החוב לאחר שיסדר את החשבון עם שובו‬
‫׳למעלמין׳‪ ,‬כלומר לחוכרי המכס‪ .‬האר״י ביקשו להודיע לו‬ ‫של קרישפין ממצרים לרשיד‪ .‬הוא התכוון ליתן לו עורות‬
‫על שם מי נשלחה הסחורה ובאיזו ספינה‪ ,‬כדי שיוכל לקבלה‬ ‫בקר‪ .‬מכאן נראה לומר שהסחורה שהאר״י שלח לרשיד‬
‫בזמן‪ .‬אם טרם נשלחה התבואה‪ ,‬ביקש האר״י לא להטעינה‬ ‫היתה גם היא עורות ובכך היה עיסוקו של משה קרישפין‪.‬‬
‫כיוון שהגיע זמן הגשמים‪ .‬אותה שעה נמצא האר״י מחוץ‬
‫לביתו‪ ,‬קרוב לוודאי באלכסנדריה שמנמלה היו שולחים את‬ ‫סוחר זה היה מייצא את העורות לאיטליה‪.‬‬
‫הסחורות לרשיד‪ ,‬ועמד לחזור לקהיר‪ .‬גם מסיבה זאת ביקש‬
‫לבטל את משלוח התבואה‪ .‬כיוון שאץ היה לחזור לביתו‬

‫שלח את האיגרת עם רץ מיוחד‪.‬‬
‫ידיעה חשובה אחרת כלולה באיגרתו של האר״י שלא‬
‫הושם לה לב‪ ,‬מחמת שלא נקראה נכונה‪ .‬האר״י ביקש לפני‬
‫כן מחיים חכים‪ ,‬שהיה כנראה באלכסנדריה בדרך נסיעתו‬
‫לרשיד‪ ,‬שמקבל האיגרת יתן חלק מן הכסף המגיע לו לידי‬
‫שמעון ׳לשלחם לירושלים׳‪ ,‬משמע שאז חשב האר״י לשוב‬
‫לירושלים עיר מולדתו‪ .‬כלום התכוון תחילה לגור בירוש­‬

‫לים ולא בצפת?‬

‫תעודה בכתב יד האר״י‬

‫התעודה השביעית‪ ,‬אף היא בעצם כתיבת״ידו של האר׳׳י‬
‫מצאתיה בגנזי בית־המדרש לרבנים בניו־יורק בין קטעי‬
‫הקטעים מאוסף אדלר‪ ,‬כשהיו מונחים בשקי״נייר‪ ,‬ולא היה‬
‫לה מספר‪ .‬זוהי פיסת נייר קטנה שלא נמצא בה אלא הכתוב‬
‫בה‪ .‬אין ספק שהיא קשורה בקודמתה‪ .‬היא נשלחה אל‬
‫״הנבון וחכם גבירי כה״ר )כבוד הרב( שמעון״‪ ,‬כנראה הוא‬
‫קרובו שהוזכר באיגרת הקודמת‪ .‬עניינה מסחר במלפפונים‬
‫)כייאר(‪ .‬דומה ששמעון זה היה קונה את הכייאר ברשיד‬
‫ושולח אותו אל האר׳׳י לקהיר‪ .‬האר׳׳י ביקש ממנו שןתנה‬
‫עם הסוחרים ש׳׳יתנו לך מהחדש״‪ ,‬ואם לאו שיחזירו לו‬
‫המעות‪ ,‬ודאי משום שהישן עשוי להתקלקל מהר‪ .‬האר׳׳י‬
‫היה חייב לסוחרים קרוב ל״‪ 68‬מטבעות זהב‪ .‬סוחר נוצרי‬
‫קנה את הכייאר‪ ,‬כנראה בקהיר‪ ,‬ומדמי המכירה חשב לשלם‬
‫את החוב‪ ,‬כנראה ששמעון שלח לו בד משי למכור בקהיר‬

‫והאר׳׳י החזירה לו ״כי לא ישרה לקונה״‪.‬‬
‫התעודה השמינית עוסקת אף היא בעניין הכייאר והאר׳׳י‬
‫לא נזכר בה אלא בצידו של הכתב אבל היא מלמדת על‬
‫המסחר בכייאר ועל רוחב מסחרו של האר׳׳י‪ .‬המכתב נשלח‬
‫אל סוחר עשיר ששמו שלמה‪ .‬הוא ישב בעיר שהתגורר בה‬
‫האר׳׳י‪ ,‬כלומר בקהיר‪ .‬מלבד עושרו היה תלמיד חכם‪ ,‬שהרי‬
‫הכותב אומר עליו ׳כי מלאך ה׳ צבאות הוא‪.‬׳ ואיזהו גביר‬
‫וחכם בזמן הזה שנשא שם שלמה אם לא ר׳ שלמה אלשקר‪,‬‬
‫החכם העשיר והסוחר הנודע במצרים‪ ,‬שבני דורו היללוהו‬
‫על מעשיו וחסדיו ותמיכתו בישיבות מצרים וירושלים‪,‬‬
‫והוא אשר נתן את הכסף להדפסת השלחן הערוך דפוס‬
‫ראשון)ויניציאה שכ״ה ‪ .(1565 -‬הכותב היה סוכן של ר׳‬
‫שלמה ועסק במכירת הכייאר שהיה שייך לו לסוחר אחד‪ ,‬לא‬

‫יהודי כנראה‪.‬‬