Page 5 - etmol 67
P. 5
להימלט ממגיפה ^k t ^" S i -r
שתי התעודות האחרונות יותר משיש בהן ידיעות על ^ 91־
עסקיו של האר״י יש בהן להגיה אור על חייו ועל בני
משפחתו .האיגרת הראשונה נשלחה לר׳ בדוסא במצרים. pr^t^i ^י ■
הכותב מודיע לר׳ בדוסא ״שיש חשש מגפה״ ברשיד ״ושלח
כ״ר )כבוד רב( יצחק אשכנזי בעד ביתו״ .לא כתוב מהיכן, ‘"זי**׳,״•,
להיכן אבל ברור כדי למלטם מן המגיפה .באיגרת של יצחק
אשכנזי ,שהכותב ראה וכנראה ,נשלחה אליו ,נאמר ״שהיום יין*I
ה׳ ימים לא הוכה מחדש שום אדם.״ דומה שבני ביתו של
האר״י היו ברשיד .בקהיר המגיפה שככה ולעומת זאת היה איגרת סוחרים
חשש שתגיע לרשיד ,לכן שלח האר״י מכתב לכותב שיש
תדל לעזור לבני ביתו לחזור לקהיר .ר׳ בדוסא היה עשיר שמו של האר״י נזכר בסוף האיגרת ,וממה שניתן להבין
וסוחר וכנראה שעתיד היה לבוא לרשיד לצורך עסקיו ,לכן מדבריו הוא ,שהאר״י היה חייב כסף לסוחר שקנה את
הכייאר ,הסוחר היה חייב להם וביקשו שהסוחר ימחה את
מזהיר אותו הכותב כיצד עליו לנהוג.
האיגרת השנייה היא ממרדכי אשכנזי .כנראה שלח את החוב של האר׳׳י וממנו יקבלו את המגיע להם.
איגרתו לחותנו .הוא דורש ״בשלום האחים המשובחים כ״ר כל התעודות הללו הן מימי שבתו של האר״י במצרים.
)כבוד רב( שמואל יצ״ו)ישמרהו צורו ויחיהו( והיקר כ״ר כלום עסק במסחר גם בעלותו לצפת? העדות שמביא הרב
רחמים יצ״ר שאינם אחיו ,וכן ״לאחי זכריה״ ומה שחשוב יהודה אריה ממודינה בשם חכם מצפת אפשר שאינה מספי
ביותר :״ליקר אחי אשר כנפשי כ״ר יצחק אשכנזי״ .הוא קה• סימוכין לכך שהאר״י לא פרש ללימודיו ועיוניו בלבד
מתנצל שאין לו פנאי ׳לכתוב לו שורותים׳ ,ודבריו אליו גם בהיותו בצפת ,היא השאלה בדיני ממונות ששאל את מרן
חמימים ביותר .נראה ,איפוא ,שהכינוי אח אינו משום חיבה יוסף קארו .מסתבר שלא לשם עיון שאל את השאלה אלא
מחמת מעשה שהיה בצפת .אס-כך-הוא ,הרי על׳אחת״כמה־
וידידות אלא כפשוטו. וכמה מפליא הדבר ,שבאותה תקופת זמן קצרה שחי האר״י
לא די בידיעה חשובה זו ,אלא שהוא נתבשר שליצחק
אשכנזי ,״נתוסף לו ילד״ ,כלומר לא היה זה בנו הראשון. בצפת וטרוד היה בעסקיו ,נוצר מפעלו הגדול.
והנה להאר״י היה אח במצרים .באיגרת ששלח מצפת
לר׳ שמואל די״פודילא במצרים כתב לו שפירוש ״ספרא
דצניעותא״ שלו ״תבקשהו אצל אחי ותמצאהו״ ואפשר,
אפוא ,שגם הוא עסק בקבלה .זו היתה הידיעה היחידה על
אח האר״י .להאר״י היו כמה בנים שנולדו במצרים .ב׳תול*
דות האר״י׳ נאמר שהאר״י יצא ממצרים ״וירכב את בניו
ואת ביתו על הגמלים ויקם וילך לצפת״ .שמות שנים מבניו
נזכרים ב׳גלגולי קצת אנשי דורינו זה׳ :שלמה ומשה .יש
להניח ששלמה היה הגדול ונקרא על שם אביו .משה נולד
כנראה בשנת ש׳׳כ ) (1560נפטר בעודו ילד בשנת של״א
) (1571ואולי הוא הבן שבהיותו בן שלוש שנים גזז האר׳׳י
את שערותיו במירון בעלותו לבקר בארץ־ישראל בשנת
שכ״ד ) (1564בערך .לדברי בעל תולדות האר׳׳י נסתבבה
מיתתו משום הרזים שגילה האר׳׳י להרב חיים ויטל)הרח׳׳ו(
אף־על״פי שאסור היה לגלותם .האר׳׳י לא נרתע ואמר:
״אפי׳ שאדע שימותו כלם לא אמנע מכם דבר״ ,כלומר מלבד
הבן השני היו לו עוד ילדים ,ומתוך שברשימת גלגולי
הנשמות לא מצאנו אלא שני בנים ,כנראה שהכוונה לבנות.
מפי שלמה שלומיל ,כותב שבחי האר׳׳י ,אנו יודעים כי בת
של האר׳׳י נישאה לבן של מרן יוסף קארו.
הנכד חוזר למצרים
באיגרת ששלח דוד גרשון רבה של רשיד בעשרה בחשון
שנת הת״ו ) (1646לר׳ עזריה במצרים ,נזכר חכם ״גביר
נשא ורם כה״ר יצחק לוריא אשכנזי״ .האיגרת נמצאה
בכריכת ספר ״פני משה״ ,פירוש הירושלמי לר׳ משה בן
חביב .יצחק לוריא אשכנזי זה שהיה סוחר עשיר מכובד
ונאמן ,הוא נכדו של האר׳׳י ויצא כנראה בימי המצוקה
מצפת לבית זקנו במצרים ועסק באותו העסק שמרדכי,
חותנו של האר׳׳י עסק בו .מאז נשארו בני המשפחה
במצרים.
לעיון נוסף :על ע ס קי מסחרו של האר׳׳י ועל בני מ שפ ח תו
במצרים -מ .בניהו בספר הזכרון לחרב יצחק נסים זצ״ל,
הראשון לציון ,סדר רביעי.
