Page 9 - etmol 67
P. 9

‫מריבותיו שלפמס‬
                                                                                  ‫כאשר ביקשו למנות את רבי עקיבא‬
‫לפעול לפי תוכנית מסויימת‪ .‬בין הפונים‬         ‫מאת שולמית לסקוב‬                     ‫פרנס על הציבור שמעוהו אומר‪ :‬״על‬
‫שנדחו היה גם אלעזר רוקח‪ ,‬ירושלמי‬
‫שישב בצפת ופעל רבות לישוב ארץ‪-‬‬             ‫יחיאל מיכל פינס הקים מפעלים‬            ‫מנת להתגנות! על מנת להתבזות!״ ספק‬
‫ישראל‪ ,‬ובראש וראשונה ‪ -‬בהקמת‬                                                      ‫אם יחיאל מיכל פינס חשב כך בראשית‬
‫המושבה קצרת הימים גיא‪-‬אוני‪ ,‬קודמ­‬             ‫ונים‪ ,‬נכשל והצליח‪ ,‬נאנק‬             ‫צעדיו כפרנס על הציבור אבל כילד‬
‫תה של ראש‪-‬פינה‪ .‬על סמך ״ילדי‬                                                      ‫בוודאי היו דברי רבי עקיבא ידועים לו‪,‬‬
‫רוחי״ האמין רוקח‪ ,‬כי ימצא במחבר‬                 ‫ניישונ״הישן אנל גם‬                ‫כי הוא למד תורה והלכה משחר ילדותו‬
‫קובץ זה שותף ליוזמותיו בשדה‬                                                       ‫ומהר מאוד נתגלה כעילוי‪ .‬אלא שאז לא‬
‫ההתיישבות‪ .‬משנדחה‪ ,‬הפך לאויבו של‬                     ‫נחונני־ציון‬                  ‫העלה בדעתו‪ ,‬כי כזאת תהיה מנת חלקו‪.‬‬
‫פינס‪ ,‬הרבה להשמיצו והוציא לו שם‬                                                   ‫הוא נולד בשמיני עצרת תר״ד )‪26‬‬
‫של מועל בכספי ציבור ונוהג באיפה‬            ‫בדת וסבר‪ ,‬כי זו תתמתן מעט‪-‬מעט‬          ‫בספטמבר ‪ (1843‬בעיר רוז׳ינוי שברו­‬
                                           ‫במהלך החיים‪ .‬כדי להכשיר את האיש‬        ‫סיה‪ ,‬להורים אדוקים ועשירים‪ .‬לאביו‪,‬‬
                                   ‫ואיפה‪.‬‬  ‫היהודי לעולם הסובב אותו יש לחולל‬       ‫נח‪ ,‬היה בית חרושת לשמיכות ואריגי‬
‫קשה מכל היתה העובדה שכוונותיה‬              ‫תמורה בחינוך ולהשתיתו על שלוש‬          ‫צמר שסופקו לצבא‪ .‬האב היה עשיר דיו‬
‫של ״מזכרת משה״ לפעול למען‬                  ‫דרגות‪ :‬הראשונה ‪ -‬גן ילדים )כבר אז!‬     ‫כדי לקיים ישיבה בעיר שבראשה עמד‬
‫ההתיישבות נבלמה בשל התנגדות‬                ‫וזה בהשפעת הלכי הרוח החדשניים‬          ‫הרב מרדכי גימפל יפה‪ ,‬העתיד למלא‬
‫אנשי הישוב‪-‬הישן‪ .‬מונטיפיורי‪ ,‬שהיה‬          ‫בשדה החינוך שרווחו באותו זמן(;‬         ‫תפקיד נכבד בחיי יחיאל מיכל‪ .‬משסיים‬
‫אוהדם‪ ,‬אסר על הקרן לטפל בהתייש­‬            ‫השנייה ‪ -‬תלמוד‪-‬תורה‪ ,‬במתכונת בית‪-‬‬      ‫הנער את החדר למד בישיבתו של הרב‬
‫בות‪ ,‬וכל הצעותיו של פינס להקים‬             ‫ספר תיכון; השלישית ‪ -‬ישיבה שיהיה‬       ‫יפה‪ ,‬אך אביו לא הסתפק בהקניית‬
‫מושבות בארץ נדחו‪ .‬לא נותר לו אלא‬           ‫בה מרוח האוניברסיטה‪ .‬כמובן‪ ,‬היסוד‬      ‫לימודי קודש לבנו והעמיד לו מורים‬
‫להשקיע את מאמציו בבינוי ובמלאכה‪.‬‬           ‫היהודי הדתי חייב להיות עיקרי אך יש‬     ‫לרוסית ולגרמנית‪ .‬אחד ממוריו ללימודי‬
‫בבינוי הצליח והוא השקיע מכספי הקרן‬                                                ‫חול היה יעקב בראפמן‪ ,‬שלימים המיר‬
‫לבניין שכונות ירושלמיות מחוץ לחו­‬                   ‫לשלב בו לימודי חול ולשונות‪.‬‬   ‫את דתו ופירסם ספר שטנה על היהודים‪.‬‬
‫מות‪ .‬בפיתוח המלאכה נכשל‪ .‬הוא הקים‬          ‫מאמריו כונסו בקובץ בשם ״ילדי‬
‫במוצא מפעל לייצור רעפים‪ ,‬אך מחוסר‬          ‫רוחי״ שיצאו לו מוניטין גדולים ופינס‬    ‫בהיות יחיאל מיכל בן ‪ 16‬השיאוהו‬
‫ידע מספיק התפוררו הרעפים ובית‪-‬‬             ‫הפך מוקד להערצה מצד המשכילים‬           ‫אשה‪ ,‬חיה צפורה )ציפה( לוריא‪ ,‬והפגי­‬
‫החרושת נסגר‪ .‬בירושלים ייסד בית‪-‬‬            ‫והלאומיים‪ ,‬ולשמצה מצד הדבקים‬           ‫שה עם משפחתה היתה אולי בין הגור­‬
‫מלאכה לאריגה‪ ,‬אולם בעליו הונהו‬             ‫במסורת‪ .‬כאן כבר עלה פינם על דרך‬        ‫מים לעלייתו לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שכן אביה‪,‬‬
                                                                                  ‫שמריהו לוריא‪ ,‬גביר בעמיו‪ ,‬עלה לפני‬
‫וגנב את הכסף שנועד לייצור וגם מפעל‬                     ‫החתחתים של איש‪-‬הציבור‪.‬‬     ‫כן לארץ‪ ,‬וישב שנתיים בירושלים‪,‬‬
                                                                                  ‫אבל למגינת ליבו נתערערו עסקיו כאן‬
‫זה חוסל‪ .‬בית‪-‬מסתר למזכרות מעץ״זית‬           ‫בא־כוח קרן מונטיפיורי‬                 ‫והוא חזר לרוסיה‪ ,‬אך אהבת ארץ‪-‬‬
    ‫שייסד בירושלים לא החזיק מעמד‪.‬‬
                                           ‫תוך כדי עיסוקים אלה נאלץ להירתם‬                     ‫ישראל לא נטשה את ליבו‪.‬‬
‫הרב דיסקין ארב לפינס להכשילו‬               ‫בעול עסקי אביו כאשר נפטר בשנת‬          ‫ביטוי לרגשות הלאומיים שהתעוררו‬
‫ושעת הכושר לכך נזדמנה לו כאשר‬              ‫‪ .1873‬אבל ההצלחה לא האירה פנים‬         ‫בו נתן פינס במאמרים שפירסם בשנים‬
                                           ‫לפינס‪ .‬העסקים התמוטטו ומצבו החומ­‬      ‫‪ ,1876-1873‬קודם ב״המליץ״ ואחר כך‬
‫הקים פינס בירושלים‪ ,‬באחת מן השכו­‬          ‫רי הידרדר והוא כבר אב לארבע בנות‪.‬‬      ‫ב״הלבנון״‪ .‬הוא פיתח את הרעיון שאל‬
‫נות שמחוץ לחומות‪ ,‬בית‪-‬כנסת ולצדו‬           ‫אז הוצע לו תפקיד שתאם בכל את‬           ‫להם ליהודים בגולה לחתור לאמנצי‪-‬‬
‫מגורים לצעירים‪ ,‬שהיו אמורים ללמוד‬          ‫שאיפותיו‪ :‬לשמש בא כוחה של ״קרן‬         ‫פאציה‪ ,‬היינו ‪ -‬לשיווי זכויות עם העם‬
‫שם מלאכה ביום וללמוד תורה בשעות‬            ‫מזכרת משה מונטפיורי״ שהוקמה בלו­‬       ‫שבקרבו הם שוכנים‪ ,‬אלא עליהם לש­‬
‫הערב‪ .‬על מוסד זה יצא קצפו של הרב‬           ‫נדון בשנת ‪ 1874‬במלאות למשה‬             ‫אוף ללאומיות טהורה ואולי הגיע הזמן‬
‫דיסקין שראה בו ״בית אולפנה למי­‬            ‫מונטיפיורי ‪ 90‬שנה‪ .‬הקרן אמרה‪ ,‬עם‬       ‫להרהר בחיים מדיניים בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫נות״‪ .‬הרב הטיל חרם על פינס שאומנם‬          ‫היווסדה‪ ,‬לפעול בארץ‪-‬ישראל להטבת‬        ‫כל זה ‪ -‬שנים רבות לפני העליה‪-‬‬
‫בוטל על ידי רב אחר אך ההסתה נגד‬            ‫מצבם של אנשי הישוב הישן על ידי‬
                                           ‫פיתוח המלאכה‪ ,‬החקלאות והשיכון ועל‬                                      ‫הראשונה‪.‬‬
                     ‫״הבופר״ לא פסקה‪.‬‬      ‫פינס הוטל לבצע את תוכניותיה‪ .‬הוא‬       ‫חרף דבקותו במסורת לא גרס פינס‪,‬‬
‫פינס פנה גם לכיוון אחר‪ :‬בתחילת‬             ‫הגיע ארצה ב‪ 1878-‬מלא מרץ ותקווה‬        ‫כחרדים קיצוניים‪ ,‬שאין לדחוק את הקץ‬
‫‪ 1882‬נעזבה פתח‪-‬תקוה אך מיסדיה לא‬           ‫לעשיה ומייד אפפוהו מפגעים מכל עבר‪.‬‬     ‫וחובה לחכות בבניין הארץ עד לביאת‬
‫ויתרו על רעיונם לחדש את מושבתם‬             ‫בנו יחידו בן השנתיים נפטר‪ .‬הוא‬         ‫המשיח‪ .‬עוד באותם ימים רחוקים כתב‪,‬‬
‫ופינם נתן להם את ידו‪ .‬בין האדמות‬           ‫היה מקורב למשפחת ריבלין שהשתיי­‬        ‫כי בניגוד לאלה העולים לירושלים כדי‬
‫שנרכשו היתה גם חלקה שנקראה‬                 ‫כה למתנגדים )״פרושים״ בלשון אותם‬       ‫למות שם )כדרך אנשי ״הישוב הישן״(‪,‬‬
‫״רבע״ )רבע מאדמות הכפר מלבס(‪.‬‬              ‫ימים( ונטה לכיתה זו וקומם נגדו את‬      ‫״הפורשים עצמם מחיי שעה לחיי עולם‪,‬‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שרכישתה לא הושלמה בגלל‬            ‫החסידים שבראשם עמד הרב יהודה‬           ‫אני אומר ככל בעלי ההשקפה המדינית‪,‬‬
‫קשיים שערמו השלטונות ובעלי הקר­‬            ‫לייב דיסקין‪ .‬כיוון שרווחה הדעה כי הון‬  ‫כי לבי נוהה לראות את ירושלים ביופיה‬
‫קע‪ ,‬החל פינס במכירת האדמה בחוץ‬             ‫תועפות עומד לרשותו של פינס‪ ,‬פנו‬
‫לארץ על‪-‬ידי שליח מהמושבה‪ ,‬שהירבה‬           ‫אליו מכל עבר בבקשות לתמיכה כספית‬       ‫כאחת מבנות אירופה המהוללות‪ ,‬בפש‪-‬‬
‫בשבחה של סחורתו והסתיר את מגבלו­‬           ‫שנבצר ממנו להעניק‪ ,‬כי היה צריך‬         ‫טה מעליה את מעיל הנזירות ופניה‬
                                                                                  ‫הנזעמים ולובשת לבנים ופניה צוהלים‪,‬‬
‫תיה‪ .‬חלק מן הקונים עלו לארץ‪ ,‬ומשה­‬                                                ‫להיות קריה עליזה‪ ,‬עיר הומיה‪ ,‬סחר‬
‫תברר להם שהאדמה אינה עומדת‬                                                        ‫גויים ומושב חכמים וחרושת המעשה״‪.‬‬
                                                                                  ‫עם זאת התנגד לשינויים מהפבניים‬
‫לרשותם האשימו את פינס שהונה‬
‫אנשים תמימים ונטל את כספם‪ .‬הכפש­‬
‫תו על‪-‬ידי רוקח כאיש שאינו ישר‬
‫התפשטה עתה בכל רוסיה היהודית‪ .‬רק‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14