Page 13 - etmol 67

‫לות סימני גיוון‪ ,‬שחיתות ובזבוז‪ ,‬והיו‬ ‫המושבות‬
‫שסענו‪ ,‬כי שייד‪ ,‬במקרים רבינז‪ ,‬התע­‬
‫לם מבזבוזים אלו‪ .‬לקראת סוף המאה‬ ‫את המושבות בסוף המאה ה־‪ 9‬ו‬
‫החדשה‪ ,‬המאה ה״‪ ,20‬הגיע הברון‬
‫למסקנה‪ ,‬כי שיסת מפעלו עכשיו ־‬ ‫רחוב ראשי ביסוד־המעלה‬
‫אפוטרופסות ישירה הפועלת מסעמו ‪-‬‬ ‫מפעלים בזכריריעקב‬
‫אינה טובה יותר למושבות‪ ,‬והוא פיזר‬
‫את הפקידות‪ ,‬שילח את כל עובדיה‬ ‫רחוב ראשי בפתח־תקוה‬
‫ובתוכם אליהו שייד והפסיק את העז­‬
‫רה הישירה‪ .‬מעתה עברו תרומותיו‬
‫הגדולות לארץ דרך חברת‪-‬עזרה‬
‫גייטראלית ‪ -‬יק״א‪ ,‬שפקידיה היו נוק­‬
‫שים הרבה יותר ביחסם למתיישבים‪,‬‬
‫שהיו חייבים מעתה להוכיח את יכו­‬

‫לתם לחיות מעמל כפיהם‪.‬‬

‫‪C a /m iei‬‬
‫‪ct‬‬

‫שער ספר הזכרונות‬

‫כל אותם ‪ 7‬ו שנה ששייד עמד‬
‫בראש המפעל הוא ניהל יומן‪ ,‬בו סיפר‬
‫את פרשת המושכות ואוז מפעלו‪ .‬היו­‬
‫מן מספר גם על בעיותיו‪ ,‬קשייו‪ ,‬על‬
‫מתלת הקדחת שהיתה תוקפת אותו‬
‫בביקוריו בארץ‪ ,‬על מסעותיו בארץ‬
‫ומעבר לירדן ועל המשא״ומתן שניהל‬
‫עם המתיישבים והתורכים‪ .‬יומן זה‬
‫שהיה בכתב־יד עד לפני זמן לא רב‪,‬‬
‫הוא מסמן חשוב מאוד לתולדות רא­‬
‫שית ההתיישבות בארץ ומפעלו של‬
‫הברון‪ .‬אבל יומן זה תשוב נם מבחינה‬
‫אחרת‪ :‬הוא מוסר לנו תיאור ממשי ‪-‬‬

‫ציורים‪ ,‬של המושבות‪.‬‬
‫יש בידינו תיאורים ספרותיים על‬
‫המושבות בימיהן הראשונים‪ ,‬אבל‬
‫מעס מאוד צילומים וכל שכן ציורים‬
‫מאז‪ .‬שייד היה בעל כשרון לציור )גם‬
‫לכתיבה‪-‬תמה ‪ -‬היומן כתוב בבתב‪T -‬‬
‫יפה מאוד!( וביומנו שילב ציורים של‬
‫המושבות‪ ,‬כפי שראו עיניו‪ .‬מתוך יומן‬
‫זה‪ ,‬שיצא לאור כספר לפני שלוש שנים‬
‫על‪-‬ידי ״יד יצחק בן צבי״ )בתרגום‬
‫מצרפתית של אהרון אמיר ומבוא והע­‬
‫רות של שמעון קורצפוקס( ‪ -‬אנו מבי­‬
‫אים באן ציורים של המושבות באותם‬
‫ימים‪ .‬כך נראו מושבות הארץ בעשרים‬

‫השנים האחרונות של המאה ה‪.19-‬‬
‫ש‪ .‬שבא‬

‫‪13‬‬