Page 17 - etmol 67

‫חכמים בעיר‬ ‫אנוס‪ .‬יוסף‪ ,‬שהרגיש עצמו מרומה‪ ,‬ניסה לכבוש את צפורי‪,‬‬
‫אך נכשל‪ .‬כישלון זה הביא להגברת פשיטות הביזה‪ ,‬שהחלו‬
‫מאז המרד הגדול‪ ,‬וביתר שאת לאחר מרד בר‪-‬כוכבא‪,‬‬ ‫הרומאים לערוך בגליל‪ ,‬ולעם נותר רק להתגונן במבצריו‬
‫הלכו והתרכזו בעיר רבים מן היהודים שנאלצו לעזוב את‬ ‫של יוסף‪ .‬תוך ששה חודשים הצליח אספסיאנוס להכניע‬
‫יהודה‪ ,‬ובהם תלמידי חכמים‪ ,‬שהחלו להטביע את חותמם על‬ ‫את הגליל‪ .‬משם המשיך הצבא הרומאי לעבר הירדן ולשפ־‬
‫העיר‪ .‬הגירה פנימית זו הגדילה את מספר היהודים בצפורי‬ ‫לה‪ .‬בשנת ‪ 70‬לספירה נפלה ירושלים‪ ,‬וכשנפלה מצדה‬
‫וחיזקה את חיי הרוח היהודיים בעיר‪ .‬מבין החכמים ניתן‬ ‫בשנת ‪ 74‬לספירה הושלם הניצחון הרומאי וההתנגדות‬
‫לציין את רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה בר אלעאי‬
‫)הנקרא בתלמוד רבי יהודה(‪ ,‬שהשתייך לדור השלישי של‬ ‫לשלטון פסקה‪.‬‬
‫התנאים )‪ 165-140‬לספירה(‪ ,‬והוא מזכיר גם את אמת המים‬ ‫לאחר המרד הכניסו הרומאים שינויים במשטר של צפורי‬
‫לצפורי‪ .‬לקראת סוף המאה השניה לספירה ובתחילת המאה‬ ‫וטבריה‪ ,‬שהיו בעלות רוב יהודי‪ .‬ההנהגה היהודית של‬
‫השלישית הגיעה צפורי לשיא פריחתה הודות לרבי יהודה‬ ‫ערים אלו הוחלפה כנראה זמנית בהנהגה עירונית של‬
‫הנשיא‪ ,‬אשר עבר לגור בה )בערך בשנת ‪ 200‬לספירה(‬ ‫נכרים‪ .‬אם אכן היתה הנהגה נכרית בצפורי‪ ,‬זו לא נמשכה‬
‫מבית‪-‬שערים‪ .‬התלמוד קושר מעבר זה בסיבת בריאותו של‬ ‫זמן רב‪ ,‬שכן בימי טריאנוס קיסר )‪ (117-98‬נטבעו בצפורי‬
‫רבי ובאווירה של צפורי שהיה טוב עבורו‪ .‬הוא ישב‬ ‫מטבעות ״יהודים־רומיים״‪ .‬מצידו האחד של המטבע מופיעה‬
‫בצפורי כ‪ 17-‬שנה‪ ,‬ניהל את הסנהדרין והנשיאות וסיים‬ ‫דמות הקיסר‪ ,‬ומצידו השני סמלים יהודיים‪ .‬בכך נבדלו‬
‫וחתם שם את המשנה‪ .‬יחסי הידידות המיוחדים שהיו לו עם‬ ‫מטבעות צפורי משאר המטבעות של ערי הארץ‪ ,‬עליהן‬
‫השלטונות הרומאים והקיסר השפיעו על מצבם הכלכלי‬ ‫הופיעו סמלים נכרים‪ .‬מטבעות אלו מלמדות על מערכת‬
‫היחסים הטובה ששררה בין המועצה של צפורי והשלטונות‪.‬‬
‫והחברתי של יהודי הארץ‪.‬‬ ‫על חלקה של צפורי במרד שפרץ בסוף ימיו של טריאנוס‪,‬‬
‫מהמטבעות של התקופה מתבררים הקשרים שהיו לצפורי‬ ‫והידוע בשם פולמוס קיטוס )‪ 117-115‬לספירה( אין ידיעות‬
‫עם רומא‪ .‬מטבעות מימי הקיסר קרקלה )‪ 217-211‬לספירה(‬ ‫ברורות‪ .‬כך גם לא ברור חלקה של העיר במרד בר*כוכבא‬
‫נושאות כתובות כגון‪ :‬״דיוקיסריה הקדושה האוטונומית‬ ‫)‪ 135-132‬לספירה(‪ .‬אף־על־פי־כן למדים מעדויות עקיפות‪,‬‬
‫הנאמנה‪ ,‬ברית אחווה ועזרה הדדית״‪ .‬וכן ״בין המועצה‬ ‫כי הרומאים חששו מצפורי‪ ,‬שהיתה עיר יהודית מובהקת‪:‬‬
‫הקדושה ובין הסינאט של העם הרומאי״‪ ,‬מועצה זו היא‬ ‫כך למשל חודש בשנת ‪ 120‬הכביש עכו‪-‬צפורי‪ ,‬ונסלל‬
‫הבוליי הנזכרת במקורות‪ ,‬ואין ספק שהיא מוסד הסנהדרין‬ ‫הכביש לגיו‪-‬צפורי‪ .‬כמו־כן נפסקה באופן מפתיע טביעת‬
‫שאנשיו אף שימשו כמנהיגי העיר‪ .‬צפורי גדלה וניכרה בה‬ ‫מטבעות של העיר צפורי בכל תקופת שלטונו של הדריאנוס‬
‫תנופת בנייה‪ .‬שטח העיר היה בין ‪ 400‬ל‪ 600-‬דונם לערך‪,‬‬ ‫מאז שנת ‪ 117‬ועד ימיו של אנטונינוס פיוס )‪161-138‬‬

‫ומספר התושבים נאמד בין ‪ 12,000‬ל‪ 18,000-‬נפש‪.‬‬ ‫לספירה(‪.‬‬
‫לאחר מות רבי חלה הפרדה בין הנשיאות והסנהדרין‪.‬‬ ‫לאחר מרד בר־כוכבא‪ ,‬בתקופת אושה לא נתאפשר שיקו­‬
‫הסנהדרין עזבה את צפורי ועברה לטבריה‪ .‬הנשיאות עברה‬ ‫מם של מוסדות ההנהגה בערים המרכזיות של הגליל בצפורי‬
‫לטבריה לאחר מכן‪ ,‬כנראה בסוף ימי רבי יהודה נשיאה‬ ‫או טבריה‪ .‬הסיבה לכך‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬היה תהליך שהגדיל‬
‫)‪ 270‬לספירה(‪ .‬למרות זאת המשיכה צפורי לשמש כעיר‬ ‫את מספר התושבים הלא־יהודיים בהן‪ .‬צפורי נקראה מעתה‬
‫דיוקיסריה )עירם של זווס והקיסר( כפי שנכתב על־גבי‬
‫יהודית חשובה ושימשה מושב לחכמים רבים‪.‬‬ ‫מטבעות מימי אנטונינוס פיוס‪ .‬מטבעות אלו שונים מקודמי­‬
‫הם וסמליהם מתארים מוטיבים אליליים בלבד‪ .‬נראה כי‬
‫מרכז למרד‬ ‫בפרק הזמן מאז הפולמוס של קיטוס ועד לאחר מרד‬
‫בר‪-‬כוכבא חל שינוי ביחס השלטונות ומועצת העיר הפכה‬
‫בתקופה הביזנטית נערכו נסיונות רבים להחדרת הדת‬ ‫בזמן זה לנוכרית‪ .‬רק לקראת אמצע המאה השנייה חזרה‬
‫הנוצרית לצפורי‪ ,‬שהתבטאו במעשיו של הקומס יוסף‬
‫בראשית התקופה הביזנטית‪ ,‬שניסה לבנות בעיר כנסיה‪,‬‬ ‫המועצה העירונית לידי היהודים‪.‬‬

‫המצודה בצפורי‬