Page 12 - etmol 67
P. 12
איך נראו בשנת 883ז החליט הברון אדמוגד
רוטשילד לעזור למושבות שקמו זה
פקיד הברון צייר בשקדנות עתה ,היתה זו הכרעה ששינתה את
תולדות ההתיישבות ,שכן אלמלי עזר
תו בעשרים השנים הראשונות של
ההתיישבות לא היה קם המפעל
הציוני כפי שקם.
כשהחליט הברון על העזרה קרא
אליו את אליהו שייד ,יהודי יליד אל-
זאס ,סופר וחוקר ,סוחר ומנהל ענייני
הצדקה של הברון זה כשנה .רוטשילד
הטיל עליו משימה :לבדוק את מצב
המושבות ,שהברון התבקש לעזור להן.
הוא נתן בידיו 25אלף פראנקים של
זהב לתמיכה ראשונית .שייד יצא
לדרך ,שהה בארץ יותר מאשר חשב,
והביא דו״ח לשולחו.
רחוב בראשון לציון
מזכרת־בתיה בדרוס ,היא עקרון אליהו שייד
העזרה הארעית הפכה למפעל קבוע,
ואליהו שייד התמנה למפקח על פעו
לות הבארון בארץ ,ולרשותו הועמדו
פקידים רבים ,אגרונומים ,מומחים
ואמצעים כספיים רבים .היתה זו מסג
רת רחבה שטיפלה בענייני חקלאות,
בטחון ,חינוך ,פיתוח ,רכישת קרקעות
והקמת מושבות נוספות .על כל אלו
פיקח ,באופן אישי ,אליהו שייד ,שבי
קר בארץ כל שנה ולפעמים פעמיים
בשגה ,ושהה כאן הרבה זמן .עד סוף
המאה -ביקר שייד 22פעמים בארץ!
שייד היה כמעט שליט יחיד על
המושבות ,הוא עשה הרבה מאוד לטו
בתן ,הוא עשה גם הרבה מאוד
להתרחבות ההתיישבות ,לרכישת אד
מות נוספות ,בצפון ובדרום וגם מעבר
לירדן -בחורן ,אבל הוא ניהל פקידות,
שרבים מעובדיה לא הבינו את טיב
פועלו של הבארון ופגעו בה .הוא הוא
שם לעתים בנטיה לחנפנים וב״פרוטק-
ציה״.
במשך 17שנה התנהלה פעולת העז
רה באופן ישיר על-ידי הברון ופקידיו
ושייד בראשם ,מבלי כל ביקורת מב
חוץ .המתיישבים קיבלו עזרה ביד
רחבה וחיו ברווחה .ואז החלו להתג-
12