Page 19 - etmol 67

‫שמואל הוכברג‬ ‫מותו‬
‫היה מורה‬

‫במקוה־ישראל‪,‬‬

‫בטבריה ובפרס;ה מ ס תו רי‬
‫מותו המסתורי‬
‫בקושטא‬ ‫של‬

‫מאת עזריה לוי‬ ‫המורה‬

‫בבית‪-‬הספר היהודי‪ .‬גם בבית‪-‬ספר זה‬ ‫הגיע יהודה גרזובסקי)גור( ונתקבל אף‬ ‫שמואל הוכברג נולד במושבה החקל­‬
‫ביצר הוכברג עמדת בכורה לשפה העב­‬ ‫הוא כמורה במוסד זה‪ .‬כאן נתקבצה‬ ‫אית היהודית דומברובני‪ ,‬במחוז סורוקי‬
‫חבורה של מורים ביניהם גם קלווריס‪-‬‬ ‫בבסרביה בשנת ‪ ,1869‬לאביו מרדכי‪,‬‬
‫רית‪.‬‬ ‫קי‪ ,‬ובנוסף לתרבות הצרפתית שאותה‬ ‫מנהל וחובר אחוזות וסוחר תבואות‪,‬‬
‫הוכברג ניהל את בית‪-‬הספר בטבריה‬ ‫לימדו עד אז במקוה‪-‬ישראל‪ ,‬החלו ללמד‬ ‫מצאצאי צבי הירש‪ ,‬סופרו של הבעל*‬
‫עד לסוף שנת ‪ ,1904‬ואז הציעה לו‬ ‫מקצועות עבריים שונים‪ .‬מבין תלמידי‬ ‫שם״טוב‪ ,‬ולאמו אסתר רייזה‪ .‬שמואל‬
‫הנהלת ״כל ישראל חברים״ לנהל בית‪-‬‬ ‫בית‪-‬הספר באותה תקופה‪ ,‬יצאו מורים‬ ‫למד תורה ומדעים מפי מורים פרטיים‬
‫ספר בפרס‪ .‬הוא הסכים‪ ,‬אולם בטרם‬ ‫ואנשי חקלאות ידועים שהתפזרו בכל‬ ‫בבית אביו בכפר )אחד ממוריו למדעים‬
‫יצא לפרס‪ ,‬נתבקש על‪-‬ידי נציגי הברון‪,‬‬ ‫היה המלומד יחיאל גרינפלד‪ ,‬שתרגם‬
‫לצאת למטולה‪ ,‬כדי לפשר בין המתייש­‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫את איינשטיין לעברית( וסיים בית״ספר‬
‫בים היהודים לבין שכניהם הערבים‪.‬‬
‫אכרי מטולה עלו על אדמתם בשנת‬ ‫אשתו של הוכברג שימשה כחובשת‬ ‫מחוזי בסורוקי ובאודיסה‪.‬‬
‫תרנ״ו )‪ ,(1896‬אולם שכניהם לא חדלו‬ ‫בבית‪-‬הספר‪ ,‬ומשה סמילנסקי מספר כי‬ ‫בראשית שנת ‪ 1889‬עלה ארצה ועבד‬
‫מלהטרידם‪ ,‬בשל תביעות שונות על‬ ‫״התלמידים היו לה כבנים‪ ,‬והיא היתה‬ ‫בראשוךלציון כפועל ושומר בכרמים‪.‬‬
‫להם כאם‪ ....‬היא הכניסה ל׳תאים׳‬ ‫הוא קנה בשביל אביו באמצעות אהרן‬
‫קרקעות המושבה‪.‬‬ ‫שלהם אמהות‪ ,‬אורה וחום‪ .‬החדר של‬ ‫אייזנברג‪ ,‬חלקת אדמה ב״עמק השו­‬
‫הזוג היה כעין מרכז לאנשי המקום‪,‬‬ ‫שנים״ )ואדי חנין‪ ,‬שלאחר מכן נודע‬
‫חינוך ״מודרני״ ויהודי‬ ‫מורים פקידים וגם תלמידים מבוגרים״‪.‬‬ ‫כנס‪-‬ציונה(‪ .‬וכשעלה אחיו צבי ארצה‬
‫שמואל הוכברג שימש יחד עם ההוראה‬ ‫בסוף אותה שנה‪ ,‬עברו שניהם לואדי‪-‬‬
‫החל משנת ‪ 1905‬מופיע שמו של‬ ‫במקוה‪-‬ישראל‪ ,‬גם ראש הועד במושבה‬ ‫חנין‪ ,‬התגוררו במרתפו של ראובן לרר‪,‬‬
‫שמואל הוכברג בדו״חות ״כל ישראל‬ ‫נס‪-‬ציונה‪ ,‬ועיבד תכנית לשיפור מצבה‬
‫חברים״ כמנהל של בית הספר בהמדן‪,‬‬ ‫ונטעו כרם בן ‪ 30‬דונם‪.‬‬
‫ולצדו עזם אשתו השניה )״מאדאם הוב‪-‬‬ ‫של נם‪-‬ציונה‪ .‬התכנית נשלחה על‪-‬ידי‬ ‫במושבה התקרב שמואל אל משכי­‬
‫ברג״‪ .‬כפי שמתברר מסיפור בלי חתי­‬ ‫נייגו‪ ,‬מנהל בית‪-‬ספר מקוה‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫לים צעירים‪ ,‬והשתתף עמם ברקימת‬
‫מת שם הגיבורה ב״משפחת האדמה״ א׳‬ ‫תכניות לעתיד‪ .‬הוא גילה נטיה לעס­‬
‫של סמילנסקי‪ ,‬עזבה אשתו הראשונה‬ ‫לחברת יק״א בפריז‪ ,‬שהסכימה לעזור‬ ‫קנות והשפיע על חבריו למען רעיונו­‬
‫את הבית‪ ,‬נסעה פתאום לאמריקה‪,‬‬ ‫בביסוס המושבה‪.‬‬ ‫תיו‪ .‬כאשר נקנתה אדמת רחובות בשנת‬
‫חזרה לארץ כעבור זמן‪-‬מה‪ ,‬והתאבדה(‬ ‫תר״ן )‪ ,(1890‬יצא בשליחותו של יהו­‬
‫כמנהלת בית‪-‬הספר לבנות שם‪ .‬השנים‬ ‫בשלוש שנים לימד הוכברג במקוה‪-‬‬ ‫שע חנקין לבסרביה כדי למצוא קונים‬
‫שהו בהמדן )המזוהה על ידי יהודיה‬ ‫ישראל‪ ,‬ובשנת תרנ״ח )‪ (1898‬כאשר‬ ‫לחלקות אדמה במושבה חדשה זו‪ .‬בשו­‬
‫נוסד בית‪-‬ספר של ״כל ישראל חברים״‬ ‫בו ארצה הביא אתו את הוריו‪ .‬הוא עבד‬
‫כשושן הבירה( שלוש שנים‪.‬‬ ‫)כי״ח( בטבריה‪ ,‬נתמנה הוכברג לנהל‬ ‫בהתנדבות עם אחיו צבי‪ ,‬כמורה לילדי‬
‫מדיניותה של ״כל ישראל חברים״‬ ‫המושבה והפועלים‪ ,‬שהתגוררו בה‬
‫היתה‪ ,‬לחנך את ילדי ישראל במזרח‬ ‫את בית‪-‬הספר הזה‪.‬‬ ‫באהלים ובסוכות‪ ,‬ועבדו בכרמי רחו­‬
‫בחינוך מודרני‪ .‬הואיל והיתה זו חברה‬ ‫על אף העובדה שילדי טבריה סובבו‬ ‫בות‪ .‬הוא עסק בצרכי צבור‪ ,‬נבחר לועד‬
‫שמרכזה בפריז‪ ,‬היתה הבשורה של‬ ‫בשווקים ללא חינוך התנגדו פרנסי‬ ‫המושבה‪ ,‬ויחד עם אייזנברג‪ ,‬שקד על‬
‫ההשכלה מבוססת על תרבותה ולשונה‬ ‫הקהילה לבית‪-‬הספר של כי״ח‪ ,‬שלדע­‬
‫של צרפת‪ .‬רוב המורים שלימדו בבתי‪-‬‬ ‫תם יפגע בדתיותם של הילדים והם‬ ‫הרחבתה‪.‬‬
‫הספר של כי״ח‪ ,‬היו מורים לשפה‬ ‫לחצו על הורי התלמידים שלא לשלוח‬
‫הצרפתית ולתרבותה‪ ,‬ואילו את הוראת‬ ‫את ילדיהם לבית‪-‬ספר זה‪ ,‬על ידי כך‬ ‫בית־ועד לעובדים ולתלמידי□!‬
‫העברית השאירו בידיהם של מורים‬ ‫שמנעו מהם את כספי ה״חלוקה״‪ .‬אולם‬
‫ורבנים מקומיים‪ ,‬שעד לפתיחת בית‪-‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬כעבור שנה‪ ,‬כבר למדו‬ ‫בשנת תרנ״ה )‪ (1895‬נתקבל שמואל‬
‫הספר של כי״ח‪ ,‬לימדו בתלמוד‪-‬תורה‬ ‫בבית הספר של כי״ח‪ ,‬למעלה ממאה‬ ‫הוכברג‪ ,‬לאחר שמצבו הכלכלי הורע‪,‬‬
‫תלמידים‪ .‬וכעבור שלוש שנים‪ ,‬נוסד גם‬ ‫כמורה במקוה‪-‬ישראל‪ .‬שנה לאחר מכן‪,‬‬
‫או ב״מכתאב״ )״חדר״(‪.‬‬ ‫בית‪-‬ספר של כי״ח לבנות‪ ,‬ובנות טב­‬
‫ריה היהודיות‪ ,‬שלמדו עד‪-‬אז בבית‪-‬‬

‫הספר של המיסיון בעיר עברו ללמוד‬

‫‪19‬‬