Page 22 - etmol 67
P. 22

‫הגימנסיה‬

                                                                                   ‫בסמטא‬
                                                                                   ‫בימים אלו ימלאו ‪ 60‬שנה‬
‫טיול של תלמידי הגימנסיה בראשית המאה‬                                                ‫לגימנסיה ״הרצליה״; יפה‬

                                                                                        ‫בףיהודה שהיתה בין‬
                                                                                       ‫התלמידים הראשונים‬

                                                                                           ‫מספרת על הימים‬
                                                                                           ‫ש״הרצליה״ היתה‬

                                                                                              ‫בסמטא של יפו‬

                                                                                          ‫מאת יפה בדיהודה‬

‫התלמידים‪ ,‬ורכשנו חברים וחברות‬              ‫גור‪ ,‬המורה והבלשן‪ .‬גרזובסקי ועוד‬        ‫צפונית־מזרחית לרחוב בוסטרוס‪,‬‬
‫ודיברנו עברית כמו כל הילדים‪ .‬החב­‬          ‫כמה תושבי המקום חשבו שעוד לא‬            ‫שהיה הרחוב הראשי ביפו‪ ,‬השתרעה‬
‫רות שלי היו‪ :‬דינה שיינקין‪ ,‬מרוסיה‬          ‫הגיע הזמן להקים בית‪-‬ספר תיכון‪,‬‬          ‫נוה־שלום היהודית‪ .‬ברחוב הראשון‬
‫גרזילוף‪ ,‬אסיה פיינברג שהיתה בת‬             ‫ושלא מטמן הוא האיש המתאים לנהלו‪,‬‬        ‫מבוסטרוס ימינה‪ ,‬שהוא בעצם סימטא‪,‬‬
‫דודה של צילה פיינברג‪ ,‬עדה רבינוביץ‪,‬‬        ‫והם שלחו את ילדיהם לבית‪-‬הספר‬            ‫גרה ה״אריסטוקרטיה״ היהודית של‬
                                                                                   ‫אותה תקופה‪ .‬בסימטא זו מצאה את‬
   ‫רחל קלימקר ‪ -‬לימים שוורץ‪ ,‬ועוד‪.‬‬                                ‫לבנות ול״עזרה״‪.‬‬  ‫מקומה גם הגימנסיה העברית הראשונה‬
‫צילה היתה אוספת אותנו כל שבת‪,‬‬                                                      ‫בעולם‪ ,‬פרי חלומו ויוזמתו של ד״ר‬
‫מסדרת אותנו בשורה‪ ,‬צועדת בראש‪,‬‬                      ‫מורים נוספים‬                   ‫מטמן‪ .‬״הרצליה״ זאת היתה כבר הדירה‬
‫ומפקדת עלינו‪ ,‬אחת שתים‪ ,‬אחת שתים‬
‫ואנו צועדים בסך ושרים ״שאו ציונה נס‬        ‫אבל הגימנסיה התפתחה במהירות‪.‬‬            ‫השניה של הגימנסיה‪ .‬הדירה הראשונה‬
                                           ‫נתוספו מורים ‪ -‬בוגרצ׳וב‪ ,‬הררי‪ ,‬מוסי‪-‬‬    ‫ביפו עצמה‪ ,‬לא יכלה להכיל את ‪17‬‬
                              ‫ודגל״ ועוד‪.‬‬  ‫נזון‪ ,‬ושמחון שהיתה מורה לזימרה‪.‬‬         ‫התלמידים הראשונים וגם את המשפחה‬
                                                                                   ‫של מטמן‪ ,‬ולכן שכרו דירה רק לבית־‬
      ‫ילדים מחוץ לארץ‬                         ‫הגברת מטמן היתה המורה לקטנים‪.‬‬
                                           ‫הסימטא עצמה שימשה כעין ״חצר״‬                      ‫הספר ברחוב שליד בוסטרום‪.‬‬
‫יום אחד הבחנו פתאום בשני ילדים‬             ‫שבה שיחקו הילדים בהפסקות‪ ,‬וגם‬           ‫מי היו ה״אריסטוקרטים״ שגרו בסמ­‬
‫חדשים‪ ,‬שגרו בביתו של מטמן בפנסיו­‬                                                  ‫טא זו? אני זוכרת את משפחות פיינברג‪,‬‬
‫נרים‪ .‬אלו היו ״החלוצים״ מבין הילדים‬               ‫אחרי הלימודים באו הנה לשחק‪.‬‬      ‫לבונטין‪ ,‬קייזרמן‪ ,‬גרזובסקי‪ ,‬ד״ר יפה‪,‬‬
‫שהחלו לבוא מהגולה‪ .‬ילדים שהוריהם‬           ‫אנחנו עלינו לארץ ב‪ 1906-‬וגרנו‬
‫היו ציונים‪ ,‬ושמעו על ״הפלא״ ‪-‬גימנסיה‬       ‫בפינת הסימטא‪ ,‬בקומה שניה‪ .‬על הבית‬       ‫ד״ר כהן‪ ,‬מינקוב‪ ,‬וייס ופרידמן‪ .‬כל‬
‫עברית‪ ,‬והחליטו לשלוח את ילדיהם בני‬                                                 ‫אלה גרו בסימטא ממש‪ .‬ומחוץ לסימטא‪,‬‬
‫ה‪ 13-12-‬ללמוד כאן‪ .‬שמם היה נחום‬              ‫היה שלט‪ :‬א‪ .‬טורקניץ‪ ,‬רופא‪-‬שינים‪.‬‬      ‫ברחוב בוסטרוס‪ ,‬ובנוה״שלום עצמה‪,‬‬
‫רזניק ויוסף וינוקור והם באו מבסרביה‪.‬‬       ‫באנו בערב פסח‪ ,‬ותיכף אחרי החג‬           ‫גרו משפחות רבינוביץ‪ ,‬פרנק‪ ,‬איזמו־‬
‫במשך הזמן רבו ילדים מהגולה שבאו‬            ‫לקח אבא את הגדולים בילדיו ‪ -‬אחי‬
‫לבדם וכמו כן באו נשים עם ילדיהם‪,‬‬           ‫ואני )נשארו עוד שניים קטנים( כדי‬                  ‫ז׳יק‪ ,‬שיינקין‪ ,‬קלימקר‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫כדי שילמדו בגימנסיה‪ .‬האבות לא יכלו‬         ‫לרשום אותנו ב״גימנסיה העברית״‪ .‬לא‬       ‫ילדיהן של משפחות אלה למדו בגימ­‬
‫לעזוב את עסקיהם ושלחו את ילדיהם‬            ‫עבר זמן רב‪ ,‬וכבר היינו מעורבים בין‬      ‫נסיה העברית‪ ,‬חוץ מילדי גרזובסקי‪-‬‬
‫ללמוד בארץ‪ ,‬ואליהם הצטרפו האמהות‪.‬‬
‫אני הכרתי מבין אלה את משפחת‬                ‫הנשיא וולפסון מבקר בגימנסיה בסימטה ומצטלם עם התלמידים‬
                                                                       ‫"'‪J₪₪k‬‬
        ‫ויסבורד ואת משפחת גוטהילף‪.‬‬
‫כשהיו בבית הספר כחמישים או‬
‫ששים ילדים‪ ,‬התקינו לנו תלבושת אחי­‬
‫דה‪ .‬הבנות לבשו שמלות חומות עם‬
‫שרוולים ארוכים‪ .‬על השמלות היה‬
‫סינור שחור עשוי בד מבריק‪ ,‬קשה‬
‫ומרשרש‪ .‬מאיזה בד תפרו את השמלות‬
‫אינני זוכרת‪ .‬הבנים חבשו תרבושים‪.‬‬
‫התרבוש היה םימן‪-‬היכר תורכי‪ ,‬ואנו‬

            ‫היינו ״פטריוטים״ תורכיים‪.‬‬
‫יום אחד בא לביקור בארץ אורח‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26