Page 6 - etmol 67
P. 6
הגגלחמה
על הדגל
מאת מרדכי נאור
המלך האנגלי מצדיע ,שגירשגייל מסיר
את הכובע לפני הדגל שלפני Pאסרו
את הנפתן
מפקד הנפת הדגל בבריגדה דים ,ושנתיים אחר-כך היוו את היסוד במלחמת העולם השנייה התגייסו
לחי״ל. ■כשלושים אלף מבני היישוב היהודי
שוב ,תפקידי שמירה ואבטחה בלבד. בארץ־ישראל )שמנה בימים ההם כחצי
בפלוגות השונות גברה רוח המרי .לכך בגדודים אלה ,ובעיקר בגדוד ה,2- מיליון נפש( לצבא הבריטי ,כדי להש
הצטרפה פרשת הדגל הלאומי .תביעתם התעוררה תסיסה על רקע התעסוקה תתף במאמץ להבסת גרמניה הנאצית
של החיילים להניף את הדגל נדחתה הצבאית הבלתי-מספקת ,ואליה הצטר ובעלי בריתה .האנגלים ,שליטי הארץ
על-ידי הבריטים שוב ושוב ,ומפקד הג פה פרשת הדגל הלאומי ,שמתחה את דאז ,לא ששו לגייס את יהודי הארץ.
דוד ,קולונל בסט ,שהשתדל לקבל אי היחסים עם הבריטים עד לנקודת השבי בהתאם למדיניות האיזון שלהם הם
שור לכך ,הודה שאין בכוחו לשנות את
ההוראות .האיסור להניף את הדגל רה ממש. ביקשו לגייס מספר שווה של יהודים
בראש השנה תש״ד )אוקטובר (1943 הבעיה לא היתה אופיינית לגדוד ה2- וערבים ,אלא שהערבים -שרבים מהם
דווקא ,אם כי בו היא הגיעה לשיאה. אהדו בסתר ואף בגלוי את גרמניה הנא*
היה הקש ששבר את גב הגמל. מראשית הקמתן של יחידות עבריות צית וקיוו לנצחונה במלחמה -לא מיה
ערב החג פנו הקצינים היהודיים בצבא הבריטי נערך מאבק מתמיד בין רו ללבוש מדים ,וגם בין אלה שהתגיי
למג״ד בסט וביקשו ממנו אישור להניף אנשיהן לבין הפיקוד הבריטי .המגויי-
את הדגל העברי .בסט בירר פעם נוספת סים הארצישראלים ביקשו לזהות את סו גדול היה מספרם של העריקים.
את הסוגיה אצל הממונים עליו -ונתן עצמם ולהדגיש את ייחודם -בדגל, צרכי המלחמה הביאו את הבריטים
תשובה שלילית .באותו ערב ניתלו על בסמל ,בסימון על המכונית .הבריטים, להסכים לגיוס יהודי גדל והולד .חיילים
קיר.האולם הגדול בבסיס טורלי שלושה מצידם ,עשו את כל המאמצים להבליע יהודים ארצישראלים שירתו ברוב
דגלי תכלת-לבן לצד דגל אנגלי אחד ולהסתיר את.תרומתו של היישוב היהו היחידות הבריטיות .ומוסדות היישוב
)הפוך ,לפי דו״ח המג״ד( .בסט לא הורה די לגיוס ופעם אחר פעם פסלו כל אות והתנועה הציונית עשו מאמצים -מאז
להסיר את הדגלים ,שכן חשש שהורא ■וסימן של ייחוד .המאבק הקשה היה על
תו לא תקוים .למחרת נועץ עם גנרל הנפת הדגל הכחול-לבן בבסיסי היחי ראשית המלחמה -להקים יחידות עבר
קולייר ,מפקד אזור קירנאייקה ,והלה דות ובמיוחד בעת טקסים ומסדרים .לכך יות עצמאיות .היהודים קיוו להקמת
הורה לו להסיר את הדגלים ״הלא חוק התנגדו הבריטים בכל תוקף .קשה אוגדה לפחות ,שתשתתף בקרבות.
יים״ .בו-בערב עמדה להיערך מסיבה במיוחד היה מצבם של הקצינים היהו האנגלים דחו זאת שנה אחרי שנה .ורק
גדודית גדולה בהשתתפות רבות מהיחי דיים ,הם כמובן צידדו בהנפת הדגל כסתיו ,1944כחצי שנה לפני סיום
דות העבריות שחנו ופעלו באזור .חיילי .הלאומי ,אך ההוראות הצבאיות אסרו המלחמה ,נאותו להקים חטיבה מוגברת,
הגדוד סירבו להיכנס לאולם ,אלא אם כן זאת ועליהם הוטל לקיים הוראות אלה.
יונף הדגל .בסט עלה על מכונית ונשא היא ה״בריגדה״ )החי״ל לפי המינוח
נאום נרגש ,בו הסביר שעשה ככל מחלקה שלמה שמרה העברי( ,שהשתתפה בקרבות האחרונים
יכולתו לבטל את רוע הגזירה ,ולשווא. על הדגל בחזית איטליה ואחר-כך מילאה תפקיד
החיילים ,אף אלה שנטו להאמין לו ,לא חשוב בהברחת יהודים מאירופה
שינו את דעתם :ללא דגלים לאומיים וכאן אנו חוזרים לגדוד ה ,2-ביולי
1943הוצא הגדוד מהארץ והועבר ובהעפלה.
המסיבה לא תיערך. ללוב .חייליו קיוו כי תוך תקופה קצרה שירותם של יהודי הארץ בצבא
בשעות הלילה המה הגדוד מדיונים ישולבו בפעולות צבאיות של ממש, הבריטי היה כרוך בקשיים ובתסכולים
קדחתניים .דיון ממושך של ועד הגדוד שכן באותו חודש עצמו החלה הפלישה מרובים ,המתגייסים הארצישראלים
באשר לצורת התגובה הנאותה לאיסור של בעלות-הכרית לאירופה מדרום, ביקשו להילחם בנאצים ואילו הבריטים
הבריטי על הנפת דגל הלאום -נסתיים בסיציליה .אכזבתם היתה רבה משהו הפנו אותם במקרה הטוב ליחידות
ללא החלטה .בבוקר ,משהקיצו החיילים ברר להם ,כי הבריטים מייעדים להם, שירותים ולתפקידים מקצועיים ובמקרה
משנתם ,גילו דגל כחול-לבן גדול מתנו
פף על התורן המרכזי של הבסיס .היה הרע למשימות שמירה משעממות,
זה מעשה-ידיהם של הרב-סמל ישראל בבסיסים עורפיים .זה היה הגורל שנפל
בחלקם של חיילי פלוגות חיל-הרגלים
)ה״באפס״( ,שבסוף 1942אוגדו לגדו