Page 11 - etmol 42
P. 11

‫אורזי תפוחי הזהב‬

‫הפרדס של ה׳אנגלענדער׳‬

‫מזכרונותיו של האות יצחק ברלוביץ‬

‫הראש‪ :‬תחת זרועי האחת תחבו לי כר אחד או שניים‪ ,‬וביד‬                      ‫בסתו ‪ 4903‬ואני נער כבן ‪ ,12‬נאלצתי להפסיק את‬
‫השניה ‪ -‬שתי חבילות נייר לבן‪ .‬חבילות נייר אלה‪,‬‬                           ‫הלימודים בבית״הספר ולהיכנס לעול העבודה והפרנסה‪.‬‬
‫בכריכתם הכחולה העבה‪ ,‬היו מיועדות לעטיפת הפרי או‬                         ‫בזמנים ההם מציאת עבודה‪ ,‬ובעיקר לנער בגילי‪ ,‬היתה‬
‫לריפוד התיבות‪ .‬את כל הכבודה הזאת היה כל ילד צריך‬                        ‫בבחינת קריעת ים״סוף‪ ,‬כיוון שרוב העבודה בחקלאות ‪-‬‬
                                                                        ‫בכרמים ובפרדסים ‪ -‬נעשתה על״ידי ערבים מסביבות‬
                      ‫לשאת בדרך החולות הארוכה אל הפרדס‪.‬‬
‫חופשים מכל משא היו האורזים‪ .‬הם הלכו ‪ -‬ברוב הדר‬                                                                                      ‫פתח״תקוה‪.‬‬
‫‪ -‬בראש הקבוצה כשאחריהם צועדים מרים־התיבות‬                               ‫אחרי חיפוש מאומץ נודע לי שיהושע סמואל‪ ,‬יהודי אנגלי‬
‫ומרים־הסלים‪ .‬אמנם מרים־התיבות ומרים־הסלים גם הם‬                         ‫ששימש כמפקח מטעם חברת ״פרדס״‪ ,‬מחפש ילדים לנייר‬
‫נשאו עימם ציוד‪ ,‬אבל היה זה הציוד הנבחר ביותר‪ .‬שהרי‬                      ‫תיבות פרי־הדר לפני אריזתן‪ .‬בפתח״תקוה קראו לו ״דער‬
‫מרים־התיבות החזיק את תיבת השבלונים )לוחות מפח לבן‬                        ‫אנגלענדער״‪ ,‬ומה שמחתי כשאמר לי כי נתקבלתי לעבודה‪.‬‬
‫שהיו גזורים בהם צורת החותמות וסמלי חברת פרי ההדר‪.‬‬                       ‫למחרת עם שחר‪ ,‬עמדתי ליד ה״אודה״‪ ,‬צריף־עץ גדול‬
‫צורות אלה הועתקו על גבי התיבות באמצעות צבע מתאים(‪,‬‬                      ‫מאוד ובו שיכנו את קבוצות האריזה הערביות‪ ,‬כשחבילת‬
‫את הצבע ואת הסכין לחיתוך הנייר‪ .‬ואילו מרים־הסלים‬                        ‫מזון תחת זרועי‪ .‬בחוץ כבר חיכו מספר ילדים מבני המוש*‬
‫החזיק את הנרגילה‪ ,‬את כלי־בישול הקפה‪ ,‬את הסוכר ואת‬                       ‫בה‪ ,‬וביניהם הרשיל ודוד ״דעם זיתונערם״‪ .‬שם משפחתם‬
                                                                        ‫של הרשיל ודוד היה שמואלביץ‪ ,‬אבל הכל כינו אותם בשם‬
                                                               ‫הכוסות‪.‬‬
‫באותו בוקר הופנתה הקבוצה לשני פרדסים נפרדים‪ .‬כך‬                                        ‫זה‪ ,‬כיוון שהגיעו אלינו מעין־זיתים שליד צפת‪.‬‬
‫שקבוצה אחת של אורזים וקוטפים על כל נספחיהם פנתה‬
‫לפרדסי ״הבארון״‪ ,‬ואילו הקבוצה השניה ‪ -‬הקבוצה‬                                    ‫קוטפים‪ ,‬מבררים ואורזים‬
‫שאליה אני נלוויתי ‪ -‬הופנתה לפרדסים של האחים יוספזון‪.‬‬
‫הרשיל שמואלביץ עבד כבר זמן־מה לפני‪ ,‬ושימש את‬                            ‫לבסוף יצא מה״אודה״ ערבי״יפואי אחד והחל לארגן את‬
‫הערבים כ״כל״בו״‪ .‬בזמן הדחק היה עוזר לבורר או עוזר‬                       ‫הקבוצה‪ .‬הוא קרא בשמות כל הפועלים ששהו בפנים‬
‫לקוטף‪ ,‬ובזמן רגיל ‪ -‬מרים סלים ומנייר תיבות‪ .‬כבעל*‬                       ‫ה״אודה״ ומחוצה לה‪ ,‬העמידם בשורה‪ ,‬כשהוא ממיינם‬
‫נסיץ סיפר לי עכשו‪ ,‬כי בזמן העבודה הכל כפופים להוראו­‬                    ‫מחלקות־מחלקות לפי סוג עבודתם‪ ,‬בהתאם לסוג העבודה‬
‫תיו של האורז‪ ,‬אבל בדרך לעבודה אין עדיין כל משטר ‪-‬‬                       ‫קיבלה כל מחלקה גם את ציודה‪ .‬המחלקה הראשונה היתה‬
‫איש הישר בעיניו יעשה‪ .‬מצב זה ניצלו הפועלים הערבים‬                       ‫מחלקת הקוטפים‪ .‬המחלקה השניה היתה מחלקת המבררים‪.‬‬
‫כדי לפגוע או להביע את זילזולם בנערים העבריים‪ .‬כך קרה‬                    ‫והמחלקה השלישית היתה מחלקת העוטפים‪ .‬עתה הגיע‬
‫שבמשך ההליכה החלו הערבים מתפרקים מהמחצלות ומהכ*‬                         ‫התור שלנו‪ .‬כמו כל ילד קיבלתי ארבעה סלים מרופדים ‪-‬‬
‫רים אשר בידיהם ומעמיסים אותם על הנערים היהודים‪,‬‬                         ‫שהיו מונחים אחד בתוך השני ‪ -‬אותם היה עלי לשאת על‬

                   ‫ואלה סוחבים ונסחבים כל עוד נשמה באפם‪.‬‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16