Page 12 - etmol 42
P. 12
ערמות הפרי העטוף :ולפתע נשמע קול רעם פוקד ומצווה: בית האריזה -ללא חלונות
״סנדוק )תיבה(!״
לפרדס של האחים יוספזון ,שנמצא על״יד בית״העלמין
״הזדרז והגש את התיבה המנויירת לאורז!״ דחק בי של המושבה ,הגענו לפני עלות השמש .השומר הערבי פתח
מרים־התיבות. את דלת בית־האריזה ,ולמפתנה נפרשו מספר מחצלות .כאן
התגלה בפני ,לראשונה ,בית־אריזה מהו .היה זה בית
הרימותי את התיבה המנויירת להגישה לאורז ,אבל עד שנבנה כולו מחומר ומתבן ,ללא חלון וללא אשנב .הוא היה
שזו הגיעה לידיו עפו כמעט כל הניירות מתוכה .אודם עז מלא בתפוחי־זהב זהבהביס׳ירוקים ,וריחם המשכר -שהיה
הציף את פני .מיהרתי לאסוף את הניירות הפזורים ,ולנסות דחום כמה ימים כמו בקופסה סגורה -פרץ החוצה ועטף את
לתקן מה שקילקלתי .האורז לא הגיב ,אבל לבסוף אמר
בנימה שאינה משתמעת לשתי פנים :״אם הניירות שלך כולנו בענני בשמיו.
בפקודת האורז הערבי החלו ההכנות לקראת העבודה.
יעופו פעם נוספת ,תעוף גם אתה מן העבודה!״ תחילה בדק המברר הראשי את צפורני העובדים .הוא החל
הפעילות נכנסה לקצב .ארזו פרי ״מרסיליה״ משני באחרון הסבלים -אותם ילדים ערביים מיפו שהיו נושאים
סוגים :בתיבה של 88תפוזים ובתיבה של 96תפוזים )הכל על גבם את הפרי הקטוף מהפרדס אל בית״האריזה -וכלה
לפי צורת האריזה הערבית המקומית( .בונה־התיבות והמ־ במבוגר שבקבוצת האריזה )מובן שהאורז לא נכלל בהם(:
חשק ,אם כי היו מהירים מאוד בעבודתם ,לא הצליחו להשיג והיה אם מצא מי שצפורניו גדולות ,היה מקצץ אותן
את האורז ולספק לו תיבות מוכנות כצרכו .כאן נאלץ היה
הנגר הראשי לנטוש את עבודתו בסגירת התיבות המלאות במזמרה עד זוב דם.
פרי ,ולהצטרף בהכנת התיבות הריקות .כתוצאה מכך התמ עד שהמברר היה עורך את הבדיקה ,מוציא היה מרים*
לא המשטח בתיבות-תיבות ארוזות ובלתי״סגורות ,שהלכו התיבות את הסכין מן הקופסה של השבלונים ,משחיז אותו
ומתחיל לחצות את חבילות הנייר על מעטפותיהן הכחולות.
ונצטופפו גם מתחתיו ,ועל כל הרחבה מסביב. לאחר שהנייר היה מוכן לעטיפת הפרי היה נפנה להכנת
הרעש וההמולה רחשו עתה בכל מקום .הכל מחו זיעתם הצבע .לשם הכנת צבע זה ,היה בוחר מתוך ערימת הפרי
מרוב מאמץ ,וביחוד אני .אמנם נכנסתי כבר למסלול העבו לימון או תפוז פגומים ,סוחט את המיץ ומערבב אותו עם
דה ,אבל עיקר מאמצי התרכזו בנסיון להתגבר על הרוח נוזל הצבע .עתה עוד נשאר לו להכשיר פיסת קרקע נאותה
שלא פסקה להעיף את ניירותי ,וכן להשביע את רצונו של עבור תיבות האריזה ,ליישרה ולרפדה בשקים ובמחצלות,
האורז בהגשת תיבה מנויירת ומסודרת לפי טעמו .כל זה לדאוג לכיסויים עבור התיבות הארוזות ,להוציא את
ארך כשעה בלבד ,עד שנתפנה בית-האריזה מן התפוזים. החישוקים מבריכת״המים ולייבשם על שק ,ולהכין מסמרים
עתה נכנסה הקבוצה אל בית-האריזה כשאני נכנם אחריהם. עבור הנגר .ואכן הנגר הנה זה הופיע ,ובידו קרשים
רווח לי .הרוח לא שלטה עוד בבית-האריזה וגם ארשת פניו מנוסרים ,ביניהם קרשים ״ראשית״ וקרשים ״צדדיים״.
של האורז נתרככה מעט .בבית-האריזה שרר שקט מוחלט. בעיפרון גדול של נגרים הוא מסמן בדיוק באמצע את
אף אחד מהעובדים לא הוציא הגה מפיו .המבררים גילגלו ״הצדדיים״ ,כדי שהמחצית האחת של התיבה הנבנית לא
במהירות תפוזים בין אצבעותיהם -מי לסל-הפסולת ומי תהיה גדולה מחברתה ,ולהיפך .אחר הוא מוסר את הקרשים
לערימת העוטפים .הקולות היחידים היו איוושת רישרושם המסומנים לעוזרו ,וזה מתחיל לחברם יחד בדפיקות פטיש
הבלתי-פוסק של ניירות-העטיפה ,או לעיתים קריאתו המצ
ווה של האורז :״אין סנדוק )הרם תיבה(!״ בהישמע קריאה קצובות.
הנגר גמר לסמן את הלוחות עבור העוזר ,והוא כבר
זו ,צריך הייתי להגיש את התיבה המנויירת לאורז. מברר את חבילת החישוקים אם כשירים הם לתיבותיו .לא
רחוק מסתלסל עשן מן המדורה קטנה שמרים־הסלים -
זהירות ,המפקח בא! המשמש גם כשר״המשקים כזכור -מנסה להדליק .עד כה
קשש עצים ,ולכשתבער האש כדבעי ,הוא ירטיב ויסחוט את
אחרי שעה וחצי של עבודה הופיע בפרדם אחד האחים
יוספזון -מבעלי המקום .הוא הגיע רכוב על אתון .כעבור ״הטומבק״ לעשיית הנרגילה עבור האורז.
זמן-מה נראה קרב גם יהושע סמואל -המפקח האנגלי על כל שאר הפועלים ,כמו לפי צו ,מסירים את הנעלים
קבוצות האריזה מטעמה של חברת ״פרדס״ .לקראת בואו ומערמים אותם ליד הדלת של בית״האריזה .הבוררים כבר
של סמואל החלו לפתע נרגשות הרוחות .עוד בהיותו התיישבו על המפתן ,מוציאים מבפנים את הפרי ומגלגלים
מרחוק ,פתח מרים-הםלים בריצה ,כשהוא מודיע חסר- אותו על פני המחצלות הפרושות לצידם על הקרקע .ליד
נשימה בבית-האריזה :״אדז׳א אילאימפטש! )המפקח בא(״. המחצלות מונחים הכרים ,עליהם יתרווהו עד מהרה המבר
בקבוצה החלה ניכרת תכונה מיוחדת :כל פועל ניסה לשפר רים -לברר את הפרי ולהגישו לעוטפים .אחד מזרז את
השני ,השני מדרבן את השלישי ,ובינתיים ערימות הפרי
את עבודתו. המבורר והעטוף הולכות ומתרוממות מעלה מעלה .גם
המפקח הסתובב בפרדם ,סקר את העובדים ואת מעשי עוזר־הנגר הספיק כבר להכין מספר הגון של תיבות מחוש*
ידיהם והעביר עין חדה ובוחנת מתיבה לתיבה .אחר נכנס קות ,ועת האריזה הגיע .כאן ניגש אלי מרים־התיבות ,מגיש
אל בית-האריזה )הוא היחידי שהורשה להיכנס לשם פרט לי חבילת״נייר לבן חתוכה לשניים ,ומסביר לי את תורת
לפועלים( ,והזמין את האורז לשיחה קצרה .בשיחה זו חקר
כיצד מתנהלת העבודה והתקדמותה ונתן את ההוראות ניור התיבות.
המצופות כיצד לסיימה )כאן הצביע על חלקת פרדס שהגיע
הזמן לקטפה( .לבסוף שאל גם עלי ,והאורז ענה :״ביסיר האודז -כמלך בגדוד
חער )יהיה טוב(!״. כל העיניים נישאו אל האורז .סוף״סוף בא גם תורו
השמש עלתה עד לשליש השמים ,כשחום קרניה ניכר להשתלב במעגל העבודה .הוא ניגש אל מקומו כמו מלך
בכל :בפרי ההולך ומתייבש על העצים מטל הלילה ,ובזיעה בגדוד .מסיר לאיטו את נעליו ,עולה על המחצלת הפרושה,
ההולכת וניגרת מגופינו .אני מרגיש את עצמי כבר יותר מקפל את מכנסיו הרחבים ומתיישב תחתיו .לרגע ,סוקר את
בטוח .ידי מרפדות את התיבות ביתר זריזות וביתר קלילות סביבותיו ,לוודא אם הכל מתנהל למישרין ,מעיף עין על
כמרחפות .עתה אני משתדל גם לגמול טובה לנגר שסייע לי
בבוקר ובכל רגע פנוי אני יוצא החוצה להגיש לו חישוקים
כדי שלא יבטל את זמנו .אלא ששוב נשמעת צעקה מבפנים:
12